פמיניזם של חצאיות קצרות

על המדף ליד ספרי המגדר שלי אין מקום לחצאיות קצרות או למגפיים גבוהים על עקבים. אבל יש לי חדר שלם משלי, ובתוכו יש להם מקום.

לא מוכנה להיכנע לחלוקה שכוללת רק עסקאות חבילה – עם מיניות לפי החוקים ההטרוצנטריים והשוביניסטיים שלהם, כמו פרס על המדף, או, חלופין, פמיניסטית פריג'ידית נוסח מניפסט החלאה (להקריא לבחור קטעים ממניפסט החלאה כחלק ממשחק מקדים נראה לי כמו רעיון מעניין, בזמנו. ניסיתי. לא הלך כ"כ טוב), לקבל את הגישה המדכאת לחלוטין של דוורקין על המיניות המדכאת לחלוטין שהעולם מציע לנו. לא רוצה. לא חושבת שהברירה היא להיות אובייקט או לא להיות.

כיף לי להתלבש ככה. כיף לי לרקוד ככה. כיף לי לרקוד ככה איתה. כיף לי לקלוט את המבט הזה. כל זמן שהשליטה בידיים שלי. לא בצורה מתחנחנת, לא בניצול של מיניות מול אחרים. בניצול שלה במובן הנכון של המילה. במיצוי שלה. בהנאה ממנה.
אני רוצה להשלים את השלב שבו אני יכולה להיות פמיניסטית בחצאית קצרה ונעלי עקב. שאני יכולה לנכס את זה בחזרה. את התפיסות של יופי וסקסיות, ממקום של אהבה עצמית ולא ממקום של אובייקט מעוצב. להבין שאין שומדבר לא פמיניסטי בלהיראות טוב, אבל הסטנדרטים היחידים שלפיהם את בוחנת להיראות טוב, הם שלך. (לצורך העניין – אני לא "נראית טוב" בחצאית קצרה אם אני לא מורידה שיער מהרגליים. אבל היא כן. זה שלם אצלה. המודל שלה הוא שלה, ולא שטיפת המוח של שנים).

לא מתנצלת על זה. גם אני מסתכלת על בחורות שעוברות (בעיקר אם הן עוברות בשיער קצוץ). לפעמים על בחורים. גם להם מותר. שומדבר לא מתנגש לי פה עם פמיניזם. גם לא המבט הארוך שעולה עד שהוא מגיע לעיניים שלך (טוב, כשהוא לא עוצר קודם). זו הייתה התגובה שלי מול המראה. אני שמחה שאתה מסכים איתי.

וכן, אני יודעת שהרעיון שהתנשקתי איתה מחליף לך את המבט בעיניים. שלא לדבר על רעיונות אחרים. אני לא נלחמת עם הצבע שזה מקבל בתוך הראש שלך. אם תהיה נחמד אליי אולי יתחשק לי לתת לך עוד רעיונות. אבל זוגיות לסבית לא מתבססת על "יצירת חומר לפנטזיות של גברים סטרייטים". כמו שזוגיות סטרייטית לא מיועדת ליצור חומר לרכילות לחבר'ה. זו תופעת לוואי.  אני לא מתנשקת איתה בשבילך, אני מתנשקת איתה בשבילה. ובשבילי. לא, אין תמונות. וכן, אנחנו מסתדרות יופי לבד. לא, לא חסר לנו כלום. תודה. אולי רק הצנצנת הזו, על המדף העליון, אם לא אכפת לך?

אני גם לא תמיד בטוחה שהם מאמינים בזה. התמונות נראות לי בעיקר כמו משהו לשאול רק כי לכל השאר יש פנטזיה על לסביות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על פמיניזם של חצאיות קצרות

  1. קאט הגיב:

    חצאית קצרה עם מגפיים זה טוב. פעם הייתי מתלבשת ככה, ואז השמנתי, עכשיו אני סתם מרחמת על הסביבה ולא לובשת חצאיות קצרות…
    מה הייתה הנקודה שלי?
    אה כן, אני אוהבת אותך!

    קאט

  2. lilit הגיב:

    אבל זו בדיוק הנקודה שלי, הרחמים על הסביבה. הסביבה, רחמים עליה, התחשבות ברגשותיה, צניעותה ושאר בעיות ממין זה לא אמורות להזיז לי. חייבת להיות דרך לסנן ככה שישארו לנו רק המבטים הטובים. אני פשוט לא בטוחה איך.

    העולם מלא בנשים סקסיות שלא עומדות בקריטריונים המעוותים שלהם לנשיות "נכונה".
    אני תוהה, ויש סיכוי טוב שאני גם טועה פה, אם יכול להיות שזו תובנה שיותר קל ללסביות (וחצאי לסביות, וקוויריות, וכד') לקבל, כי אנחנו גם הקהל של מיניות נשית ולא רק האובייקט, וברור שהמשיכה היא לא רק לברביות. זתומרת, אני מודעת לעובדה שיש נשים שנראות יותר טוב בבגדים מסוימים, אבל בשורה התחתונה, החלק המושך והסקסי הוא מה שמישהי (או מישהו) מקרינה.

    אני גם אוהבת אותך. אפילו אם תלכי לך להיות אמריקאית בפרוורים עם שמלת כלה וטבעת.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s