כרוב, זאב, כבשה.

כרגע יש ארבעה מאיתנו בבית – אני, אבא של הכלבלב, הכלבלב שלו, והחתלתול שלי.

הכלבלב והחתלתול עדיין בשלב ההסתגלות. כלומר, נביחות, נשיפות זועמות, מרדפים וקימורי גב.

כשהם באותו חדר. רוב הזמן, נשמרת הפרדת כוחות, ותמיד יש דלת סגורה שמפרידה ביניהם. בעיקר כשאנחנו מחוץ לבית. ומאחר שאנחנו הורים קרייריסטים ונוראים, אלו הרבה שעות.

התוצאה העיקרית היא שרוב הזמן אני מרגישה כאילו אני חיה בתוך החידה עם הסירה שצריכה להעביר כרוב, כבשה וזאב לצד השני. לפעמים כמו הבדיחה עם הפיל והמקרר. לפתוח את הדלת, להכניס את החתול, להוציא את הכלב, לסגור את הדלת, להוציא את הג'ירפה, להכניס את הפיל.

אולי היינו צריכים לגדל דגי זהב.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על כרוב, זאב, כבשה.

  1. רונן הגיב:

    לפחות אתם לא צריכים להחליט מי נוהג
    http://xkcd.com/589/

  2. lilit הגיב:

    אכן. הוא מוצלח, ואפילו מזכיר לי משו.
    אם אני כבר נשמעת כמו התחלה של בדיחות – לא יודעת אם אתה זוכר, אבל הייתה הפעם שאני ותפארת הלכנו לראות את "גן עדן עכשיו", הידועה גם כ"פציפיסטית ומתנחלת הולכות לראות סרט על מחבלים מתאבדים".

  3. רונן הגיב:

    למען האמת, לא זכרתי את זה.. מי ניצח?

  4. lilit הגיב:

    אולי זה היה לפניך.
    מזתומרת מי ניצח? בסרט?

  5. רונן הגיב:

    אני לא יודע. בבדיחות שמתחילות ככה תמיד מישהו מנצח בסוף (טוב, זה לא מדויק. תמיד כולם פרט לאחד מפסידים בסוף)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s