ארכיון חודשי: ספטמבר 2009

אני ואנוכי נורמלים מכולם? בתחבורה ציבורית?

אם האדם שעולה אחרייך לקו 18 מבקש 2 כרטיסים לכותל, אחד משניכם טועה. העובדה שהוא מקבל כרטיסים ונכנס להתיישב באוטובוס אמורה להראות לך מי מכם. לפעמים נראה לי שהמציאות לא מחוברת אליי.

פורסם בקטגוריה חפיפה חלקית בלבד למציאות | 2 תגובות

מחלקת אבדות

אוקיי. אני בכיינית, בעיקר במצב הרגשני-להחריד שאיתו חזרתי הבייתה. מה שלא משנה את העובדה שזה מצמרר. יש משחקים שלא משחקים. לא עם דרמות זולות, לא עם אסוציאציות לחטיפות אפלות (או לשואה, לאנשים מסוימים. משהו בצירוף המוסיקה המטרידה ותמונות הנערים המתים). … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אל תקרא לי מותק, האישי הוא הפוליטי | כתיבת תגובה

הטיית פעלים בזמן הווה

אפשר להתייחס לשפה כאל משרתת. אוסף סימנים שמטרתו להזיז רעיונות מפה לשם ביעילות המירבית. אם השפה לא פמיניסטית מספיק, נזיז כמה משקולות מפה לשם עד שתתאזן, אם לא קווירית מספיק נגמיש את הפעלים ומבני המשפט. אפשר. אפשר בהחלט לקחת את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Glad to be gay, האישי הוא הפוליטי | 3 תגובות