כדורים.

מעין הייתה בת עשרים וחמש כשקנתה לראשונה בחייה תרופה פסיכיאטרית.

היה זה ערב מאי קריר בירושלים, ורחובות העיר החלו להתאושש מהמולת היום. הבחורה הצעירה שפסעה במדרחוב, בשיער פזור, מעיל חם סביבה ומוסיקת ג'אז עליזה באוזניה נראתה רגועה למדי עבור אדם שניגש לבית המרקחת בכדי לרכוש ואליום.

למעשה, היא אכן הייתה רגועה מדי עבור אדם שניגש לבית המרקחת כדי  לרכוש ואליום, וזאת בשל המחשבה (שהעלתה חיוך רחב על שפתיה) על שיחתה הצפויה עם הרוקחת, בעוד דקות מספר.

מסתבר שאנשים הרוכשים תרופות פסיכיאטריות עבור חיות המחמד שלהם הם, גם אם לא חזון נפרץ, תופעה מוכרת בירושלים.

הלכתי לקנות ואליום לחתול שלי. היה לי תרשים מהוטרינרית, ומסתבר שזה אפילו לא יקר במיוחד. הלכתי. לקנות. ואליום. לחתול. שלי.  גם לילך חושבת שזה מצחיק.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה וחיות אחרות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s