ארכיון חודשי: אוגוסט 2010

סוניה, מאניה, דיפרסיה

מאניה קפלן רוחצת כלים. כשהיא גומרת אותם היא ממשיכה לשיש, ואז לגז. "מאניצ'קה, הפסיקי רגע. לפעמים מותר גם לנוח מעט." הא. היית חושבת. לפחות היא לא תופרת. או מבשלת. סוניה קצת מפחדת ממה שעלול לצאת אם מאניה תבשל במצבה הנוכחי. … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חפיפה חלקית בלבד למציאות | כתיבת תגובה

ממה בעצם הם בורחים

כמו רבות אחרות, גם ההתמרמרות הנוכחית שלי נוגעת ל"שמאלאומי", וכמו רבות אחרות, גם ההארה הזו הגיעה תוך כדי שטיפת כלים. השמאלאומי זה "שלום עכשיו", רק בתכלת ובלי שלום. זו המהות. דור שלם דורש עכשיו לזכותם ייאמר שלאחרונה הם די מנסים … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פופוליזם | כתיבת תגובה

גאווה וחיות אחרות

"כך או אחרת לכל דבריך הדהוד, לכל שתיקותייך השתמעות פוליטיים." (מתוך "ילדי התקופה", שימבורסקה) בשונה משאר אידאולוגיות המחמד שלי, על זכויות בעלי חיים אני כמעט לא מתווכחת עם אנשים. אם מתוך היעדר להט, או מתוך כבוד רב יותר לאוטונומיה של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Glad to be gay, האישי הוא הפוליטי | תגובה אחת

הא בהא תליא

אלי ישי ואני לא חולקים עולם ערכים, או שפה משותפת, מה שמקשה עלינו לתקשר כשאחד מאיתנו עושה משהו שמפריע מאוד לשנייה. אבל הפעם היה חשוב לי לדבר על זה, אז ניסיתי בכל זאת[*]. במסגרת ההתנגדות של שר הפנים להחלטת הממשלה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי, הגירה | 2 תגובות

Vita Brevis

אחד האוהלים נראה שונה מהאחרים. הוא לא מוקף שלטים בגואש צבעוני או מקושקש במיליון צבעים. בכניסה אליו לא תלוים רשת חלומות, פעמוני רוח או קריסטלים. בכניסה תלוי שלט אחד, בדיו, באותיות יווניות מפותלות. Φαέθων. ריח שמנים אתריים לא עולה מהאוהל, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חפיפה חלקית בלבד למציאות | כתיבת תגובה

"שתויה" אפילו לא מתקרב לזה.

זה לא שאני דואגת שיעקוץ אותי יתוש. אני דואגת שהוא ינסה לנהוג אחר-כך.

פורסם בקטגוריה דברים שיכלו להיות סטטוס | כתיבת תגובה