גאווה וחיות אחרות

"כך או אחרת

לכל דבריך הדהוד,

לכל שתיקותייך השתמעות

פוליטיים." (מתוך "ילדי התקופה", שימבורסקה)

בשונה משאר אידאולוגיות המחמד שלי, על זכויות בעלי חיים אני כמעט לא מתווכחת עם אנשים. אם מתוך היעדר להט, או מתוך כבוד רב יותר לאוטונומיה של אחרים בעניין, לרוב אני מתייחסת לאכילת מזון מהחי כאל בחירה אפשרית (עבור אנשים אחרים, עד שהם יתעוררו).

כמה אירועים לאחרונה שינו קצת את המצב הזה. החשוב בהם הוא שחזרתי מתוסכלת ממצעד הגאווה.

אין לי שומדבר נגד המצעד. להיפך. אבל המאבק לזכויות להט"ב נראה לי משני ביחס למאבקים אחרים, סקסיים פחות, שרובם לא מצליחים להוציא אלפי אנשים לרחובות ירושלים ולזכות לתקשורת אוהדת. במובן הזה, בתוך קשת המאבקים שפעילי שמאל חושבים עליהם כשהם מדברים על "הקשר בין מאבקים", מאבק הקהילה הגאה נמצא בקצה אחד, כשבקצה השני נמצא המאבק לזכויות בעלי חיים. אם ניקח פירמידת מאסלו קטנה וצבעונית, ונדביק על המדרגות שלה מבחר מהמאבקים שמסתובבים בסביבה, מאבק הקהילה הגאה נמצא איפשהו בין החלק העליון של השלב השלישי לשלב הרביעי. המאבק לזכויות בעלי חיים נמצא עמוק בתחתית (בהנחה, כמובן, שאנחנו מייחסים תחולה כלשהי של הצרכים האלו לבעלי חיים – לפחות בשני השלבים הראשונים, אני לא רואה סיבה שלא. בשביל זכותן של תרנגולות להתקבל למכללה גם אני לא הייתי מזיזה אצבע).

מאחר שאין שום קשר בין מידת מעורבות הקהל במאבק וחשיבות הנושא שנאבקים עליו (מישהו אמר גלעד שליט?), זכויות להט"ב נהנות מתמיכה תקשורתית, משפטית וציבורית, וזכויות בעלי חיים הן בעיה של תמהונים. זה לא הגורם היחיד, מן הסתם – הומוסקסואלים כנראה פחות טעימים מפרות, ובתרנגולות יש משהו שאינו מעורר הזדהות.

הכעס שלי הוא גם על עצמי – החלטות מקוממות של ביה"ד לענייני משפחה מעוררות אצלי תגובה חזקה בהרבה מכלובי סוללה, וכנראה שהן מכעיסות אותי יותר מהרג עגלים (הקישור הזה עוסק בדיוק במה שניתן להבין מהשם שלו, עבור הנפשות העדינות שמעדיפות לא לדעת).

ביומיום, טבעונות היא אורח חיים מקיף ומחייב הרבה יותר מפעילות להט"ב. אם ניתן היה ליצור שינוי משמעותי פשוט בכך שנסרב לקחת חלק בתעשיה הזו, אפשר היה להסתפק בכך. אבל כמו שאנחנו לא מסתפקות ביצירת שינוי דרך ההימנעות שלנו מבדיחות הומופוביות, אנחנו לא יוצרות שינוי משמעותי בסבל שנגרם לבעלי חיים בתעשיית המזון בכך שאנחנו נמנעות מתמיכה בה.

אולי אין פתרון פשוט. הלוואי שהייתי יודעת מה יכול לעורר להט במאבק למען זכויות בעלי חיים. גם אצלי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Glad to be gay, האישי הוא הפוליטי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על גאווה וחיות אחרות

  1. יוסי הגיב:

    אחלה פוסט!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s