שבועת נאמנות ובעיות אמיתיות.

הצעת שבועת הנאמנות שאישרה הממשלה היום מקוממת, אבל משמעותה בעיקרה סמלית. הרעש סביב ההצעה (מרגיזה ומיותרת ככל שיהיה) טישטש את היות החוק צעד ראשון בלבד בדרך לתופעה קצת יותר מדאיגה, שיש לה משמעויות אמיתיות וחשובות.

שר הפנים הודיע היום שיניח הצעת חוק לשלילת אזרחותם של מורשעים בחוסר נאמנות למדינה.

ראשית, הבהרה: חוק העונשין של ישראל אינו כולל שום עבירה של "חוסר נאמנות למדינה". יש אולי כמה עבירות שרומזות לכך, ובהן ניגע אחר כך, אבל המונח "חוסר נאמנות למדינה", לכשלעצמו, אינו מפנה לשום עבירה קיימת. נקודה חשובה שניגע בה עוד מעט.

ייתכן שישי מתכוון להוסיף פרק או קבוצת עבירות לחוק העונשין. יש לי חשד כבד בנוגע לעיצוב פרק כזה, הסיכוי למצוא משפטנים ראויים שיהיו מוכנים לנסח (ולפרש) אותו, והיכולת להסיק ממנו מסקנות ברורות (מרכיב חשוב מאוד של עבירה פלילית), אבל בינתיים נניח לישי להנות מהספק ונניח שהוא מתכוון למשהו שכבר ישנו בחוק העונשין. עבירה אחת בחוק העונשין כוללת ביטוי דומה יחסית לזה שיש הזכיר. אחת מהחלופות לעבירת ההמרדה (סעיף 136(1)) כוללת :

"להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;".

ראשית -אין לי שום ספק שלא לכך התכוון אלי ישי, למרות שאשמח מאוד לראות אותו מציג טיעון עקבי במקרה היפותטי שבו, למשל, רב שהביא לידי שנאה או בוז לרשויות המשפט של המדינה יועמד בפני סיכון שלילת אזרחותו. אם, משום מה, לעבירה הזו מתכוון שר הפנים, ההצעה נראית מופרכת על פניה – עבירת ההמרדה כוללת בין השאר החזקה שלא כדין של פרסום שיש בו כדי להמריד (עונש מקסימלי של שנה) – לא פעולה שסביר לשלול בגינה אזרחות. נדמה לי. יכול להיות שאני טועה, כמובן. הציון שלי בדיני עונשין הוא אחד מהנמוכים ביותר שיש לי בתואר, ולא בטוח שאפשר לסמוך על המילה שלי כשאני טוענת שעל עבירה בדרגת "עוון" לא הגיוני לשלול אזרחות.

ייתכן גם שישי התכוון למובן קצת יותר רחב של נאמנות, למשל, לכלל העבירות לפי פרק ז' לחוק העונשין, העוסקות בביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים. הפרק כולל הרבה מאוד עבירות, ואם מישהו חושב ברצינות שהגיוני לשלול את אזרחותו של כל מי שהורשע באחת מהן, אני ממליצה לו לקרוא את הפרק ולבקש הבהרות למונחים שהוא לא מכיר.

מדינה יכולה למנוע אזרחות מאנשים שמעוניינים להגר אליה. שבועת הנאמנות שהממשלה תומכת בה היא אולי כלי מפוקפק למטרה הזו, אבל המטרה עצמה לגיטימית במסגרת ריבונות המדינה. בניגוד למניעת אזרחות מזרים, שלילת אזרחות יוצרת מצב שונה לחלוטין. קודם כל, כי אזרחות היא עדיין כלי מרכזי להשגת הרבה מאוד הגנות שנראות לנו ראויות, גם עבור אנשים שתרומתם לחברה מוטלת בספק. כאשר שום חלופה להגנת המדינה אינה מוצעת, נוצרת קבוצת סיכון בעייתית במיוחד. אפשר לטעון שאנשים שמתנגדים לעצם הרעיון של מדינה מוזמנים ליישם את תפיסת עולמם ולהסתדר בלעדיה, או שמי שפגע בביטחון הציבור כולו איבד את זכותו להגנה שאותו ציבור מספק לו. אפשר לתהות מה ההבדל בין חסר נאמנות ורוצח לעניין אותה הגנה, אבל ההבדל ברור למדי – רוצח מערער את ביטחון הכלל, אך לא את עצם קיומם של המוסדות שמבטיחים את הביטחון הזה.

ראשית, חשוב להבין את אופיו של הערעור הזה. כמעט כל מעשה שניתן להעלות על הדעת שיחשב כבגידה וניסיון להביא להשמדת המדינה מאיים על מרכיב מסוים באופיה, לא על עצם קיומה. טענת ה"ויתור מרצון על ההגנה" מניחה שאותו מרכיב קשור לביטחון המושג מקיום המדינה, אבל זו הנחה מטעה. מלבד אנרכיזם מעשי (במובן של הוצאת הרעיון לפועל, לא "מעשי" המתמודד עם המציאות בצורה מתקבלת על הדעת), קשה לחשוב על פעולה שמשתמע ממנה ויתור על הגנתה של מדינה כלשהי, שאופיה צריך להיקבע. שלילת אזרחותם של "אנרכיסטים מעשיים" יכולה להיות תרגיל אינטלקטואלי ומוסרי מעניין למדי, ואולי אפתח אותה בהזדמנות. אבל לא היא עתידה להיות מונחת על שולחן הממשלה.

הסיבה ששלילת אזרחותם של אנרכיסטים מעשיים אינה מונחת על שולחן הממשלה ברורה מאליה. חוסר הנאמנות המדאיג את השלטונות אינו חוסר נאמנות למדינה באשר היא, אלא למי ממוסדותיה או הערכים שעליהם היא מגינה. האיום האמיתי שישי, ליברמן וחבר מרעיהם נלחמים בו אינו הסיכון ל"מדינה", אלא ל"מדינה יהודית". הגדרה מעומעמת של "חוסר נאמנות" ככלי לשלילת אזרחות היא התחלה די טובה לשלטון להיפטר באלגנטיות מאנשים שלא מוצאים חן בעיניו. האמת הפשוטה היא שאי אפשר לסמוך לא על ממשלת ישראל ולא על הכנסת שיגדירו את העבירות שבשלהן שוללים אזרחות באופן שישקף סיכונים אמיתיים. השאלה הרלוונטית לדיון היא "האם קיימים מצבים תיאורטיים בהם מוצדק לשלול אזרחות", אלא באילו מצבים תישלל האזרחות בפועל. ממשלת ישראל לא מתכוונת לתת את התשובה הנכונה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s