הם לא מהסוג שהולך לכלא

למיטב ידיעתי, עו"ד צבי רוטמן[1] לא מבין ולא עוסק במשפטי אונס, כך שייתכן שאף אחד עדיין לא סיפר ליגאל שטארק, טל ליפשיץ, רומן ליבין[2] והשוביניסטים האחרים שעובדים אצלם ב"מרכז לאומנות הפיתוי" על אחד, אופיר בארי.

אופיר בארי קיבל מאסר בפועל (נדמה לי שלפרק זמן מגוחך כמו שנה, אבל אני לא מצליחה למצוא את גזר הדין). הוא הורשע בסיוע לאונס במסגרת ערעור פלילי 5612/92, מוכר יותר כפרשת האונס בשמרת. פסק הדין מתפרש על למעלה ממאה וחמישים עמודים, והוא אחד מפסקי הדין החשובים ביותר העוסקים בעבירות מין בדין הישראלי. הסיבה העיקרית שבשלה הורשע בארי היא תפקודו "כמתווך וכמסייע להספקת השימוש המיני במתלוננת".

השערורייה הנוכחית סביב ה"מרכז לאומנות הפיתוי" עוסקת בתכנים דומים מאוד לאלו שנידונו בהרחבה בפרשת בארי, וחלק מהנאמר בפסק הדין עשוי להתגלות כרלוונטי בהשתלשלויות עתידיות. לא ידוע לי על הליכים פליליים שנפתחו נגד המרכז בעבר, אם כי בהליך אזרחי חויב המרכז למסור פרטים של גולש שהודעות שהשאיר בפורום הוגדרו כחמורות מספיק כדי להקים עילת תביעה[3]. אולי הגיע הזמן. בפורום המרכז התפרסם תיאור של אחד מ"בוגרי" המרכז לאונס שביצע בבחורה ב-2006.

הסיפור זכה לשפע תגובות אוהדות, ביניהן ממנהלי הפורום ומדריכים במרכז, כולל הודעות תמיכה נלהבות מצוות ההדרכה ("יפה מאוד, ממש לפי מה שלמדנו בקורס אחד לאחד!!!", למשל), ותמיכה מיגאל שטארק[4], אחד ממנהלי המרכז, שנהנה מאוד לקרוא את הסיפור.

אונס הוא פשע. תקופת ההתיישנות עליו (ועל עבירות נגזרות ממנו) היא עשר שנים, והיא טרם חלפה. ספק אם אפשר להרשיע את שטארק על סיוע או שידול לאונס בשל התגובה שלו בפורום. עידוד לאונס, לעומת זאת, הוא שידול לדבר עבירה, וכמה התבטאויות אחרות ששטארק וחבר מרעיו חתומים עליהן, בפורומים שונים (ציטוטים בהמשך) מעוררות חשד (לכאורה, כמובן, ודאי שלכאורה) לחציית הקו שבין ביטוי לגיטימי לעבירה. סיכוי טוב שאם מישהי תחליט לבדוק את העניין לעומק, סוג התגובות האלו בפורום יכולות להיחשב כעידוד לאנס הבא. בנוסף, מי שעשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע או לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע[5]. אני לא בטוחה האם הכלים שנותן המרכז לבוגריו נחשבים סיוע לאונס, אבל אשמח מאוד אם בית משפט יתייחס לעניין. לעניין מסייע לאונס, קבע ביהמ"ש ביחס לבארי כי "מי שרואים אותו כמסייע, נושא באחריות פלילית […], והוא מתחייב במעשה עבירה כאמור, אפילו האנס עצמו סבר בטעות כי יש הסכמה מצד הנאנסת."

מה נשים רוצות

"איך הוא יכול לחשוב שאני אוהב אותו, אחרי שהוא מנסה לאנוס אותי?" (דברי המתלוננת בפרשת בארי). שאלה טובה. בואו נראה מה יש לשטארק להגיד בעניין:

"נשים רוצות גבר שישלוט ויכוון[הדגשה במקור, מ.נ.]
הגבר שאישה רוצה לעצמה, זהו הגבר שישלוט בה. אני לא מתכוון לשליטה במשמעות הרעה והרודנית של המילה, אלא במי שלוקח על עצמו את האחריות לבחור את המסלול של הקשר ולכוון את הקשר למסלול זה. גם אם זה אומר להורות בצורה גלוייה או סמוייה לאדם השני, איך לנהוג ומה לעשות.
[…] כמעט אף בחורה לא תודה שהיא רוצה גבר שישלוט בה, שלא יתן לה להחליט בעצמה ושהיא תרגיש לידו "אומללה", אבל אף אחת גם לא תצא עם גבר, שאיתו היא תהיה זו שתשלוט ביחסים ביניהם.”

יגאל שטארק, על "החינוך המסרס של הגברים": "[…] לדאוג שהיא כל הזמן תהיה מרוצה ובשום פנים ואופן לא ללכת נגד רצונה. התפיסה הזו, גורמת להרבה מאוד בחורים טובים, להיות "טובים מדי". הם מתחילים להתנהג כמו "כלבלבים" ולבצע את כל מה שהאישה מבקשת, גם אם זה לא כל כך מוצא חן בעיניהם, רק כי הם חושבים שזו הדרך הנכונה להתנהג עם נשים ואם לא יתנהגו כך, נשים לא יאהבו אותם."

ובפרשת בארי (מתוך פסק דינו של השופט חשין) –

אשמים באינוס מעלים טענת "הסכמה" מצדה של המתלוננת בווריאציות מווריאציות שונות. וריאציה אחת ניתן לאפיינה בטיעון של "תחילתו באונס וסופו בהסכמה". טענה זו מזינה עצמה בהשקפת חיים גברית-מצ'ואיסטית הגורסת כי אישה – על פי טבע בריאתה – יש וחייבים להכניע, ובסופם של דברים אישה – כל אישה – נענית מרצונה ומסכימה למעשה אישות(ואף רוצה בו). […] סוג מקרים נוסף יסודו אף הוא בנרקיסיזם גברי, ותמציתו בהשקפה הגורסת כי "טרם נולדה האישה שתעמוד בפניי". בסוג זו גוונים מגוונים שונים, ובו האירועים המסוכנים ביותר. טעם הדבר הוא, שבחברות אירועים זו יש שהאינוס אינו נעשה בברוטאליות, ובשל כך קשה – לעתים קשה מאוד – לסווג את מעשה האישות כאינוס. ובכל זאת המעשה הוא אינוס. כך, למשל, במקום בו מקרב גבר – או נער – את גופו אל גופה של אישה – או נערה – וזו מסרבת לו בדרך שבני תרבות מסרבים לזולתם, והיא באמירת "לא"; זו אומרת "לא", והוא בשלו עד גמירא."[ההדגשות שלי]

מצוטט עוד בפסק הדין של חשין –

"המערער חשב כפי הנראה שלמרות זאת מותר לו בתור גבר להכניע את רצון המתלוננת אפילו בכוח. אך, כפי שציין השופט לוין, אם אכן חשב כך גישתו זו בטעות יסודה, ואפילו היתה זו טעות כנה, אין היא טעות סבירה בהיותה נובעת מדעות מעוותות שהחוק אינו מכיר בהן[6]"

מוכר מאיפשהו? משהו שקראנו אצל מרכזים לאומנויות וחממות למאצ'ואים, נניח?

אין תרופה לאבן בנפש

"אני לא הולך לתת לך מתכונים להשיג סקס עם מישהי שפגשת, כאשר זה כל מה שאתה רוצה ממנה. הדרכים האלה קיימות, אלו דרכים שגובלות בתחבולה, תחמונים, מניפולציה על המוח הנשי. אנחנו מלמדים אותן רק את האנשים שעברו את מרבית הקורסים שלנו, ואנחנו בטוחים שהם נמצאים במצב של "הגבר השבע", ויוכלו להשתמש בדרכים אלה בחוכמה ורק למטרות אושר הדדי עבורם ועבור האישה שאיתם. "

בואו נעבור שוב על מה שכתוב בפסקה הזו, תחת הכותרת "איך להשיג סקס עם הבחורה שהרגע ראית ואתה מזיל עליה ריר", אחרי כמה פסקאות של "כמה זה לא בסדר לרצות בחורה רק בשביל סקס" – מה שטארק אומר לנו כאן? יש דרך – יש תחבולות, תחמונים ומניפולציות, ואני לא הולך לגלות לך אותן אלא אם תשלם לי כסף.

מההודעה בפורום המרכז למדנו שתגובות לא צפויות, זעזוע וגרימת הלם הם חלק מהתחבולות בהם משתמשים בוגרי המרכז.

בצירוף מקרים מרתק, בעניין בארי מתייחס בית המשפט להלם כאחד הגורמים השוללים קיומה של הסכמה חופשית- "הסכמה חופשית עולה מתוך מתן ביטוי להסכמה ואין די בהיעדר התנגדות, אם זה יכול להיות בנסיבות העניין תולדה של פחד, הלם או חוסר אונים שהאישה נקלעה אליו."

סכנה מהלכת לנשים

הנשיא שמגר מזכיר בפרשת בארי קושי משפטי אפשרי בנסיבות (שאינן מתקיימות במקרה הנידון) "שבהן גברתן פסיכופט – שאינו חולה נפש ואינו מפגר – מאמין בכנות שהנאנסת מסכימה למגע המיני (ייתכן על יסוד אמונתו שנשים לעולם אינן מסרבות לו או שאינן רשאיות לסרב לו […] דא עקא, שלאור נסיבות העניין נעדרת כל סבירות מאמונתו הכנה; קרי אדם סביר, בנסיבות אלה, היה מבחין בכך שאין הסכמה.

[…] הרי הפסיכופט ה"מא'צו", או המוגבל הפרימיטיבי, ייצא חופשי בלא כלום, כי לא הייתה לו מחשבה פלילית מאחר שהאמין בכנות בקיומה של הסכמה. תוצאה כמתואר היא קשה מבחינת ההגנה על קרבנות עבירה אפשריים; הרי מי שיזוכה בנסיבות כמודגם לעיל מהווה סכנה מהלכת לנשים" [הדגשות שלי]

בית המשפט עומד על האבסורד שבסיטואציה אפשרית זו, אך לא פחות מכך – על הסכנה הטמונה לנשים מקיומה של האמונה שנשים אינן מסרבות או אינן רשאיות לסרב. ביטוי מפורש לכך שנשים אינן רשאיות לסרב למגע מיני לא מופיע בשום פרסום של המרכז או מנהליו שנתקלתי בו. הבעיה כאן מורכבת יותר. המסרים שמעביר המרכז מתבססים על כך שנשים לא מתנגדות למי שיודע מה הוא עושה ויודע איך להשיג אותן, שיצירת מבוכה, הלם, עלבון ואי נוחות הם טקטיקות לגיטימיות. אם תפעל לפי ההוראות, תצליח להשיג את מי שאתה רוצה. ואם תשתמש בכוח, כפייה, תסרב לשמוע לא – נהדר, אתה מיישם את מה שנלמד בקורס. כאשר חלק מחומר הלימוד הוא שנשים לא יודעות להביע מה שהן רוצות, רוצות שישלטו בהן, "לא" הוא חסר משמעות ומי שנמנע מללכת נגד רצון האישה הופך ל"כלבלב" – מאצ'ו פרימיטיבי שמאמין שנשים לעולם אינן מסרבות לו הוא לא תופעת לוואי מעציבה – הוא היעד.

[1] כל הפרטים האישיים המופיעים בטקסט מבוססים על חיפוש פשוט באינטרנט, נגיש לחלוטין לכל ברובו הגדול, ובמקרים מסוימים מחייב גישה למאגרים משפטיים, אבל לא סודי או חסוי בשום דרך.

[2] שמות מופיעים במלואם – יגאל שטארק עוסק בשיווק, והוא בלי ספק יעריך את תרומתי הצנועה לביסוס המותג שהוא עמל כ"כ לבנות סביבו. אחרי הכל, אנשים מחפשים אותך בגוגל מדי פעם.

[3] ת"א 176992-09 אברמוב נ' פלוני ואח'. אתי אברמוב, כתבת "ידיעות אחרונות", פרסמה כתבה על המרכז. (מתוך החלטת ביהמ"ש [ס' 11] )"הכתבה פורסמה במוסף השבת. וכדוגמא לטענות כלפי המרכז שובצה בכתבה אחד מ"סיפורי ההצלחה" אותם מפרסמים חברי המרכז (בלא לנקוט בשם הבחורה נשוא הסיפור), סיפור המשקף התנהלות, העלולה לדעת מחברי הכתבה, להתדרדר להטרדה מינית בוטה או אפילו לאונס". בתגובה, פרסם בוגר המרכז סיפור זהה לחלוטין לדוגמא מהכתבה, תחת הכותרת "איך פיתיתי את אתי אברמוב". הסיפור (מכפיש ופוגע, לפי אברמוב) הושאר בפורום במשך שנה שלמה. בית המשפט חייב את המרכז לגלות את זהות הכותב, בקביעה שאין להשתמש באנונימיות באינטרנט כדי להשמיץ ולבזות בבוטות. ההליכים בתביעה נגד מפרסם הסיפור טרם הסתיימו.

[4] שטארק לא חתום על התגובה בשם, אבל המחבר הוא מנהל, ושם המשתמש זהה לשם המשתמש של שטארק בחשבון הפייסבוק שלו שמפנה למספר כתובות שהוא קשור אליהן. המסקנה נראית לי סבירה. אני לא יודעת איך להכניס תמונות לרשומה, אבל האמורה בפסקה הנ"ל מגובה בצילומי מסך.

[5] האמור בפסקה הנ"ל נסמך על סעיפים שונים מהחלק הכללי של חוק העונשין.

[6] ע"פ 287/79 זוהר נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 593, בעמ' 594.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אל תקרא לי מותק, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על הם לא מהסוג שהולך לכלא

  1. פינגבאק: המרכז לאמנות האונס « משהו לנשנש כשהאורחים יגיעו

  2. עדו הגיב:

    לגבי 'האישה לא רשאית לסרב' , עד כמה שידוע לי הפעם הראשונה שבה אישה הגישה בארה"ב תלונה נגד בעלה על אונס לוותה בשערורייה רבתי, זה נחשב בלתי אפשרי לבעל לאנוס את אישתו – היא אישתו ! היא שייכת לו! אני לא משפטן אבל אמרו לי שבהתחלה זה היה המצב גם כאן בארץ ובזכות שולמית אלוני הוא השתנה.

  3. interspem הגיב:

    אתה צודק – זה היה המצב החוקי בישראל עד 1988 – לאורך שנים הביטוי "שאינה אשתו" הופיע במפורש בהגדרת אונס.

  4. ענת לוין הגיב:

    אותי כל הלינץ הזה על יגאל קצת מפחיד.
    ועוד יותר מפחיד אותי היום שבו גברים כבר לא יעיזו להתחיל עם בחורות.

    כבר היום גברים מתחילים עם בחורות רק באתרי הכרויות. מעניין מתי יהיה האונס הוירטואלי הראשון?

    • interspem הגיב:

      אני לא מכירה "יגאל" באופן אישי, אני מכירה את האמירות של יגאל שטארק ברשת, ועם כמות ההתבטאויות המיזוגניות, הסקסיסטיות והמזעזעות של הבחור, הוא בהחלט ראוי לביקורת.
      "לינצ'"? למיטב ידיעתי, לא הופעלה כלפיו אלימות בשום רמה שהיא. הוגשה תלונה למשטרה, ואת (אתה? האתר המחריד בקישור נכתב ע"י גבר) יודעת מה? הבנאדם נמצא במשהו שהוא לכל הפחות שטח אפור מבחינה חוקית, ובהחלט ראוי לפנות למשטרה על כך. הפגנה שהפריעה ל"מרכז לאומנות הפיתוי" לתפקד? נהדר, ראוי להפריע למקום הזה לתפקד. עדיף לסגור אותו.
      אני יכולה להבין למה מה שאת משום מה מגדירה כ"לינצ'"" יפחיד גברים שלא רגילים שהנקבות עומדות על זכויותיהן ומשמיעות את קולן. ואולי הגיע הזמן שהשטארקים למיניהם יתחילו לפחד. מפחיד אותי יותר שבחורות צריכות לפחד מסוג ההתנהגות ששטארק ושותפיו מכניסים למרחב הציבורי.
      גברים שרוצים להתחיל עם בחורות בלי להטריד מינית, בלי לתקוף ובלי לאנוס, ואכפת להם מספיק כדי לשים לב לבחורה בצד השני (לחזור על ציטוטים מחרידים מהאתר שקשירת אליו, שמראים שהמושג בבירור לא מוכר לך, או שלא צריך?) – מצליחים. הפרנויה הזו ממות החיזור היא חלק מתגובת הנגד של גברים שמגלים שזכויות היתר שלהם לפגוע, להשפיל, לתקו ולחפצן מתערערות. אם אתם לא מסוגלים להגדיר "חיזור" בלי הטרדה מינית, אז כן – אל תחזרו.

      לא בטוחה מאיפה נשלף המידע (השגוי על פניו, כמובן) שגברים מתחילים עם בחורות "רק" באתרי היכרויות, ולמה בדיקו התכוונת בדבריך על ה"אונס הוירטואלי הראשון" – אונס הוא כפייה של יחסי מין שלא בהסכמה. אי אפשר, טכני, לאנוס אישה בצורה "וירטואלית". אונס הוא לא מילים, הוא מעשים. מה התכוונת להגיד באמירה הזו?

    • עדו הגיב:

      לגבי 'גברים לא יעזו להתחיל עם בחורות' ,
      קודם כל נא להיכנס לאתר הבא ולראות איך ה'מתחילים' הזה נראה מהצד של הנשים:
      https://attcoil.wordpress.com/
      אני בהחלט חושב שיש לא מעט חנונים שלא יודעים איך ניגשים לבחורה ואיך יוצרים קשר (כן, אני לפני הרבה שנים) לכן מקום כזה יכול להיות הדבר הכי טוב בשבילם, מעבר לצד הערכי של הסיפור ה'יגאל הזה' הוא פשוט שרלטן! צריך ללמד בחור לקרוא את שפת הגוף של בחורה – לא להתעלם ממנה! צריך ללמד בחור איזו בחורות הוא בכלל מעוניין להשיג, מי 'הטיפוס שלו' ועם מי אין לו טעם להתחיל בכלל ולא ללמד אותו להתחיל עם כל מה שזז (כשאני אומר 'הטיפוס' אני לא מתכוון להשכלה, מוצא או גיל אלא לדברים הרבה יותר פנימיים, משהו שדורש עבודה פנימית אמיתית)
      צריך ללמד בחורים מתי נכון לשים יד, מתי נכון לנשק ולא ללמד אותם לשים יד או לנשק 'ולא משנה איך הבחורה מגיבה לזה'.
      אני ניסיתי את כוחי כאיש מכירות פעם, הייתי גרוע בזה ועזבתי, הנה כבר לקח אחד – אל תנסה להיות משהו שאתה לא, לידי היו אנשי מכירות אגרסיביים שמכרו יותר ממני ואהבו את העבודה, אני לא הייתי אחד מהם לא מבחינת הכישורים וגם לא מבחינה נפשית, כשמכרתי כבר התלבטתי אם לא סידרתי מישהו עם מוצר שהוא לא באמת צריך, באותה מידה יש כאלו שעוברים מבחורה לבחורה בקלילות ולא מעניין אותם כמה פגועה היא בסוף הקשר ויש כאלו שזה פשוט לא מתאים להם.
      בכל אופן לימדו אותי טכניקות מכירה, כולל כמה מאד אגרסיביות אבל בכולן היה מרכיב אחד חשוב – ברגע מסויים אתה עוזב את הלקוח לבדו ונותן לו להחליט בעצמו, למשל הוא מבקש זמן 'לחשוב על זה' ואתה אומר 'בטח' קם מהשולחן ומתחיל לארוז את הדברים שלך, אם הוא לקוח פוטנציאלי הוא יעצור אותך בשאלה, לפעמים כשהגעת לדלת ואז בעצם מתחילה המכירה. אז אם המרכז לאומנויות הפיתוי היה עושה את מלאכתו נאמנה (אני מניח שהם מתייחסים לנשים כמו שאנשי מכירות מתייחסים לקליינטים, לא שמעתי ש'אהבה' נכנסה אי פעם לשיעורים שלהם) אז הם היו צריכים ללמד את הבחור שבשלב מסויים הבחורה צריכה ליזום את המשך הקשר כדי שהקשר יהיה מוצלח.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s