שאלה של הסכמה, חלק ב'.

[לפני כמה ימים כתבתי על הסכמה ועבירות פליליות – הרשומה הזו היא המשך]

חברת טריפליי חיפשה דוגמניות למשחק ריאליטי סלולרי כלשהו.

הדוגמניות הצטלמו בבגדי ים חושפניים, בבריכה או בג'קוזי, למשחק שכונה "הדייט הלוהט" (או "הדייט המושלם", תלוי את מי שואלים), כשהן עונות לשאלות הנוגעות להעדפותיהן הרומנטיות. הדוגמנית שהסרטונים בהם תשתתף יזכו לצפיות הרבות ביותר תצא לדייט עם זוכה אקראי מבין המשתתפים.

אליזבת פארן הייתה אחת מהדוגמניות שהשתתפו בצילומים, לאחר שהבוק שלה, ובו צילומיה בבגד ים, הועבר לחברה. לדבריה, החברה הטעתה אותה בנוגע למספר פרטים הנוגעים למשחק – השם שהוצג לה היה "הדייט המושלם" ולא "הדייט הלוהט"; הצילומים יהיו סקסיים, אבל לא "זולים"; ברור שמדובר במשחק, וגם אם תידרש לצאת לדייט עם אחד מהצופים, זה יהיה דייט מבוים. שאלות מסוימות ובקשות מסוימות של החברה (למשל, לרקוד מול המצלמה), נפסלו על ידה.

לאחר מספר חודשים פארן גילתה שהמשחק פורסם באינטרנט (בניגוד להסכם שכלל פרסום רק ברשתות סלולריות), והפרסום ברשת לווה בכיתובים בוטים ומשמעויות מיניות פוגעות. היא דרשה הסרת הסרטונים מהרשת (דרישה שנתקלה תחילה בסירוב), ובהמשך הגישה תביעה אזרחית[1] ודרישה לפיצויים על לשון הרע, פגיעה בפרטיות[2], והטרדה מינית[3].

בית המשפט (השופט דן מור) קבע שבסרטונים עצמם אין עוולה אזרחית[4] – הם כללו צילומי דוגמנית בבגד ים, שאינם חורגים מפרסום רגיל או מהתמונות שכללה הדוגמנית עצמה בבוק. ביהמ"ש קבע שקיימת כאן הגנת "הסתכנות מרצון" התובעת ידעה והעריכה את מצב הדברים שגרם לנזק (החשיפה בבגד ים חושפני).

ואומר בית המשפט:

"בפרשתנו התקיימו כל שלושת התנאים המצטברים. התובעת ידעה כי תצולם, ולכל הוראת הצלם שלא נראתה לה, סירבה. היא חשפה עצמה למצלמה, בידיעה כי היא מצולמת כדוגמנית בבגד ים, ושהסרטון יפורסם, והיא הגיעה ליום צילומים מרצונה ובעבור תמורה, בידיעה, כללית אמנם, למהות הדרישות ממנה. "

ביחס לכיתוב שליווה את פרסום המשחק ברשת, החליט ביהמ"ש אחרת – נקבע שה"מעטפת" בה הוגשו הצילומים הייתה בוטה, סקסיסטית והתייחסה לדוגמנית כאל חפץ, והייתה בה השפלה על רקע מיניותה. בכך נגרם נזק לתובעת, והתקיימו יסודות העוולות האזרחיות המוזכרות.

וכותב השופט (ההדגשה שלי):

"לטעמי, הצגת התובעת כ"כוסית", הפנוייה ל"דייט הלוהט", המוכנה להיפגש עם מי ש"ריגש" אותה, ונרמז שהיא – "אוהבת ….", כלומר, אוהבת דבר מה שיש לצנזרו ושאין לציינו במפורש ברבים וכדומה לכך, הינה בבחינת ביזוי והשפלה […]

פרסומה של התובעת כאישה קלת דעת, המחפשת ריגושים בדייטים עם זרים, תוך רמזים עבים להתנהגות מינית חופשית, במיוחד כשהיא אישה נשואה, והנתבעים ידעו על כך, תוך הפיכתה לחפץ המוצע לצופים, להנאתם, הינה ביזוי והשפלה של ממש."


עורך דינם של הנתבעים טען (בין השאר) להגנת "אמת בפרסום", מאחר שהכיתוב שליווה את הצילומים משקף את התנהגות הנתבעת. ביהמ"ש קבע שמוטב לטענה זו לולא הייתה נשמעת, ורמז שאלמלא ההגנות החלות על עו"ד המייצג לקוח תוך כדי דיון משפטי, היה עוה"ד עצמו חשוף לתביעת לשון הרע על אמירה זו.

ביהמ"ש קבע שמהסכמת התובעת לצילומים לא נובעת הסכמתה לכיתוב והמעטפת שליוו אותם, לא ניתן להסיק הסכמה כזו ולקבוע שהייתה הסתכנות מרצון של התובעת למעטפת (בשונה מהצילומים).

אחד הדברים המעניינים בפסק הדין הזה הוא האפשרות לדון בשאלת ההסכמה ואיך אפשר להבין אותה, בהקשר קצת פחות מדובר. למרות שפס"ד מטיל אחריות גם על הטרדה מינית, הכיתוב המלווה צילומים אינו שייך להגדרה האינטואיטיבית של "עבירות מין" (גם בלי להיכנס כאן להבדלים בין הליך פלילי ואזרחי) השימוש הלא מוסכם אינו בגופה של הדוגמנית, אלא בתמונותיה.

שאלה אחת נוגעת למקרה המיוחד של דוגמנית המצטלמת בלבוש חשוף – בית המשפט קובע שיש בכך הסכמה לפרסום תמונות כאלו. יותר מכך – בית המשפט מסתמך, בין השאר, על הבוק של פארן, שכלל בעצמו תמונות שלה בבגד ים. למעשה, יש כאן הסתמכות על עברה – לא רק הצילומים למשחק, אלא גם הימצאן של תמונות בעלות אופי דומה בבוק שלה מעידות על הסכמה, ואפילו "כיוון" מסוים שלה.

שאלה אחרת, מעניינת יותר, היא ההפיכה ל"חפץ המוצע לצופים להנאתם" – גם הסרטון כפי שפארן חשבה שיוצג התבסס על מיניותה, הצגה מינית שלה, והצעתה כ"פרס" לצופים (גם אם פרס זה אינו ניתן באמת). הביקרות שלה, ושל בית המשפט, נוגעת להצגה "זולה" של התמונות והתכנים – ניתן לראות מכך לא התנגדות גורפת להצגה כחפץ, אלא להצגה כחפץ זול.

מובן שגם אישה המצטלמת בכל לבוש שהוא לכל משחק ריאליטי מטופש אינה הופכת בכך לחפץ של אף אחד, אבל ההנחה שבית המשפט מאמץ היא שההפיכה לחפץ מתרחשת רק מהרגע בו הדוגמנית מוצגת כ"כוסית קלת דעת" (בפרט על רקע היותה אישה נשואה). חלק זה לא היה חלק מההסכם, ולכן ניתן בהחלט לראות בו קיום היסודות של עוולות מסוימות, אבל בית המשפט קובע יותר מכך. 

למעשה, הנקודה המשפילה והמבזה שבה, לפי בית המשפט, הופכת הדוגמנית לחפץ להנאת הצופים היא זו שבה היא מוצגת כ"מחפשת" (ריגושים, דייט, סקס), “אוהבת…" ו"מתנהגת". בלי לתמוך, חלילה, בהצגתן של נשים באופן שלא הסכימו לו, וכפרס סקסי במטרה למשוך צופים ולהגדיל רווחים, קשה לטעון שההחפצה היא בנקודה זו דווקא. נדמה לי שקשה לטעון שאישה פועלת, מרגישה ומתנהגת היא חפץ יותר מאישה שמוצעת לפגישה לזוכה אקראי שיוגרל ברשת. נראה שעדיין הראשונה נתפסת כמושפלת ובזויה יותר מהאחרונה, וזו כבר בעיה אחרת.

.

[1] ת"א 162477-09 פארן ואח' נ' מסיקה ואח' (בימ"ש השלום בת"איפו, 26/5/11).

[2] חוק הגנת הפרטיות, ס' 2(4):

"פגיעה בפרטיות הינה אחת מאלה:

(4) פרסום תצלומים של אדם ברבים בנסיבות, שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו".

[3] החוק למניעת הטרדה מינית, ס' 3(א)(5):

"(א) הטרדה מינית היא כל אחד ממעשים אלו: –

התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית".

[4] עוולה אזרחית היא ההתנהגות הפוגעת שבשלה ניתן לתבוע במשפט האזרחי – בדומה לעבירה פלילית במשפט הפלילי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אל תקרא לי מותק, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על שאלה של הסכמה, חלק ב'.

  1. פאסט הגיב:

    רק לי חסר הסוף? אני מבין שמה שמעניין אותך זה הדיון המשפטי-מגדרי, אבל אותי, כמו אני משער, עוד כמה קוראים קלי דעת, מעניין למשל, כמה היא תבעה, כמה היא קיבלה ואיפה אפשר לראות את התמונות ?:-)

    לענייננו, אני חושב שהמשפט התנהל סביב הנקודה הלא נכונה, התמונות והצילומים הן עובדות. ההצגה כ"אשה זאת היא כך וכך" היא הדבר שדורש את הסכמת הדוגמנית, בהנחה שהוא יכול לפגוע, ומבלי קשר לשאלה אם הוא עוסק בסקס או בנושא אחר, כלומר, בין אם מדובר ב"מחפשת סקס" ובין אם מדובר ב"אלכוהוליסטית" , "פושעת" "חולת סרטן" או כל דבר ש"האדם הסביר" יחשוב שהוא עשוי להיות פוגעני, צריך המפרסם לקבל את הסכמתה המפורשת של הדוגמנית, במקרים אחרים, הייתי אומר שאין צורך בהסכמה כזאת, כלומר נדמה לי שהיא לא הייתה זוכה אם היה נטען שהיא אוהבת לטחון חומוס ולשחק טניס למרות שהיא בכלל שונאת חומוס ולא לובשת חצאיות.

  2. פינגבאק: שאלה של הסכמה, חלק א’ | Inter Spem et Metum

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s