כי לא נראה את עזקה

דבר הממשל

תקיף בלי חת:

"צרכי ביטחון הם!” ותם הויכוח.”[1]

[אנקדוטה ארכיאולוגית קצרה. זה יהיה משפטי עוד רגע, באמת!]

חבר טוב ואדם יקר הוא ארכיאולוג ומדריך טיולים. באחד הטיולים המשותפים האחרונים שלנו, לאזור תל עזקה, זכיתי לשמוע ממנו סיפור עתיק (ומגובה בראיות, אפילו), בכשרון שאיני יכולה לחקות כאן (ובכלל). הימים ימי בית ראשון, הכיבוש הבבלי מתקדם, ומצודה אחר מצודה נופלות לידי הכובש. השומרים במצודת לכיש עומדים על החומות, ורואים אור אחר אור כבה סביבם. הם מתבצרים במצודה, החושך מתקרב, ואיתו קרבה הידיעה שתבוסתם קרובה, ואחריהם לא יישארו עוד מצודות[2]. בחפירות נמצא על חרס משפט משם:

"כי אל משואות לכיש אנחנו שומרים ככל האותות אשר נתן אדוני, כי לא נראה את עזקה.”

נזכרתי בסיפור הזה הבוקר, בנסיבות עגומות שאין להן דבר עם ארכיאולוגיה, אך יש להן הרבה במשותף עם התחושה שאורות כבים סביבך.

ח"כ יעקב כץ,מציע לתקן את חוקיסוד: השפיטה כך שסמכות בג"צ לדון בענייני ביטחוניים הקשורים לחיי אדם תוגבל, והוא יהיה רשאי לתת צו הצהרתי בלבד. הצעת חוק בעניין הונחה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר (נוסח מלא ודברי ההסבר – בהמשך).

בג"צ הוא מבצר אחרון די גרוע. הוא לא חזק במיוחד, הוא לא מרשים במיוחד, הוא לא נהנה מתמיכה גורפת, והחלטותיו לא תמיד מכובדות ע"י מי שאחראי ליישם אותן. הוא מבצר אחרון גרוע לאליטות גוועות, והוא מבצר אחרון גרוע לסוגיות מסוימות של הפרות זכויות אדם.

יש הרבה בעיות בפנייה האוטומטית לבג"צ כדי שיצילנו מכל החלטה רעה של רשות מדינית אחרת.

הפתרון של "ביהמ"ש העליון יאזן כל החלטה אחרת ויעמוד כמגן יחיד על זכויות אדם" הוא פתרון חלש. הוא לא מסייע להעמיק מחויבות חברתית ושלטונית לזכויות אדם; הוא לא תורם להבנת תפקיד בית המשפט העליון; הוא לא תורם להפנמת האחריות לחקיקה שקולה, סבירה ואחראית בקרב חברי כנסת; הוא מעודד הצעות חוק פופוליסטיות שמטרתן כותרות והד ציבורי ולא חקיקה שנועדה ליצור שינוי חוקתי אמיתי ולהתקיים במסגרת מערכת שלמה ומורכבת של נורמות וערכים חוקתיים. זו סיבה אחת שמוטב היה לנהל את ההתנגדות לחוק החרם (נניח), במסגרות אחרות ולא בעתירה לביהמ"ש.

בג"צ לא יכול, ולא צריך, להיות הדרך היחידה להכניס למערכת קבלת ההחלטות המדינית שיקולים של הגנה על זכויות אדם (בפרט זכויות מיעוטים). הוא לא יכול להחליף לבד מסורת דמוקרטית.

אבל לפעמים הוא מה שיש. וכל החסרונות האלו אינם מייתרים בפני עצמם את החשיבות שבביקורת חוקתית, ואת קיומו של שחקן שתפקידו להתייחס לחוק ולמוסר.

התפקיד הזה חשוב במיוחד בסוגיות בהן ההחלטה החוקית (ולעתים, המוסרית) לא פופולרית, מעוררת אנטגוניזם, ומצטיירת כפגיעה בביטחון המדינה. ביטחון המדינה הוא עדיין הקלף המנצח שנזרק לחדר ומאותו רגע אי אפשר להעלות שום טיעון נוסף. דווקא בגלל הנטייה לאמץ את מילות הקסם "שיקולי ביטחון", נדרשת כאן זהירות מיוחדת. בלי לפסול כל החלטה ביטחונית בישראל, לעתים נעשה בביטוי הזה שימוש שהוא, איך לומר, לא בדיוק פרופורציונלי ומדויק, ולא ממש מהווה את המסקנה ההגיונית היחידה.

באופן אידאלי, קבלת ההחלטות במסגרת הכנסת או הממשלה כוללת ספקנות בריאה גם ביחס לשיקולי ביטחון. אלפי רופאים ברחובות, שלטי חוצות, שביתות והפגנות לא מספיקות כדי לאמץ באופן אוטומטי איומים על קיומה של מערכת הבריאות, שגם היא מבוססת על הגנה על חיי אדם מפני סכנות מוחשיות וחמורות. מדי פעם, יודעים אצלנו לא לפחד יותר מדי מהביטוי המאיים "סכנה לחיי אדם". הצעת החוק ודברי ההסבר (ההדגשות שלי):

"בחוקיסוד: השפיטה(1), בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ד1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד)(2), בדונו בעניינים ביטחוניים הקשורים באופן ישיר לחיי אדם, רשאי יהיה בית המשפט העליון ליתן צו הצהרתי בלבד; הרשות תדון בפסק הדין בתוך 45 ימים מיום הינתנו."

דברי הסבר

רשויות מדינה שונות המופקדות על ביטחון המדינה ואזרחיה אינן רק בעלות הידע הגדול ביותר בעניינים אלו אלא גם נושאות באחריות הישירה לתוצאות פעולותיהם.
ההחלטות של רשויות אלו נובעות מהידע הרב שהצטבר אצלן ומושפעות מהידיעה שבעקבות החלטה לא נכונה הן תשאנה בהשלכות.
עקב כך, רשויות אלו ישאפו לביטחון המדינה ואזרחיה ולצמצום סכנות הפגיעה באזרחי המדינה.

שופטי בית המשפט העליון, לעומת זאת, הם בעלי ידע משפטי רב ואף מרימים את דגל המוסר, אך הם חסרים את הידע המקצועי הנרחב, ובעיקר את שיקול הדעת של הנושאים באחריות הישירה.
עקב כך,יתכן שפסיקת שופטי בית המשפט הגבוה לצדק תהיה אמנם חוקית ומוסרית אך תפגע בביטחון המדינה או תגרום לסיכון חיים.
עם זאת, לא יתכן ששופטי בית המשפט הגבוה לצדק לא יוכלו לחוות את דעתם גם בנושאים אלו.

מוצע בזה שבית המשפט הגבוה לצדק לא יוכל לתת צווים בעניינים ביטחוניים הנוגעים באופן מובהק לחיי אדם, אך יוכל לחוות את דעתו בנידון באמצעות צו הצהרתי.[3]

החלטות בג"צ בנושאים ביטחוניים (וגם בנושאים אחרים) לא תמיד אמיצות, לא תמיד מיושמות ע"י הגורמים בשטח, ולא תמיד מבטיחות את הסעד המקווה. אבל הן עדיין בעלות משמעות. הבעיה היא לא שמעכשיו יפחת מספר ההפניות לפסיקה ישראלית בספרי משפט בין לאומי – כאלו יש מספיק, ואותן ניתן להשיג גם בצווים הצהרתיים. החלטות בג"צ בשאלות כאלו מבהירות את המותר והאסור, ומבהירות איפה נגמר התחום האפור. בסביבה שבה העין לפעמים עיוורת והלב לפעמים אטום ומושחת, לפעמים פסיקת בג"צ היא הדגל השחור היחיד שמתנוסס מעל לפקודה בלתי חוקית בעליל. כשהצעת חוק אינה שוללת סמכויות מבג"צ משום שאינו מבין את החוק והמוסר, אלא משום שהוא משתמש בהם יותר מדי, יש לנו בעיה רצינית.

שלילת הסמכות להכריע בהן היא לא רק סמל במאבק הכוחות בין הכנסת לבית המשפט. יש לה השלכות ממשיות מאוד. קבלת הצעה כזו תיצור מערכת שבה בג"צ לא יכול לפסול את "נוהל אזהרה מוקדמת" (נוהל שכן)[4]; להגביל את השימוש ב"סיכולים ממוקדים"[5];לדון באיחוד משפחות[6],בתוואי גדר ההפרדה[7], בעינויים[8] ובהחזקת קלפי מיקוח[9].


ותם הויכוח.

.

[1] אלתרמן, “צרכי ביטחון"

[2] השתדלתי לדייק בפרטים, ככל שזכרתי אותם – כל טעות היסטורית או אחרת מוטלת עליי.

[3] הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת על השמונהעשרה על ידי חבר הכנסת יעקב כץ וקבוצת חברי כנסת (פ/2018/18) והוסרה מסדר היום ביום כ' בסיוון התש"ע (2 ביוני 2010).

[4] בג"צ 3799/02 עדאלה נ' אלוף פיקוד המרכז

[5] 769/02 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל.

[6]7052/03 עדאלה נ' שר הפנים

[7]2056/04 בית סוריק ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'; 7957/04 מראעבה ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח'.

[8]5100/94 הועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ'ממשלת ישראל

[9] דנ"פ 7048/97, עמ"מ 10/94 פלונים נ' שר הביטחון

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכל שפיט והרשות נתונה, כיבוש נאור. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כי לא נראה את עזקה

  1. ronena הגיב:

    הצעת החוק שערוריתית בפני עצמה, אבל איזה רוב צריך בשביל להעביר תיקון לחוק-יסוד? סביר שזה יעבור?

  2. פינגבאק: פוליטי: 1 באוגוסט, 2011 | מדרון חלקלק

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s