לא ליזיסטרטה

"על התקוות הכי ורודות
האהבות האבודות
ואלה העומדות בתור
עם זוג עיניים כחולות
וציפורניים אכולות
אשר קוראות לו שיחזור.

הערה בשולי עסקת שליט, שלא קשורה לחדשות המרעישות יותר:

בשיקוץ הכחול נפתחה לאחרונה הקבוצה הזו. התמונה מלווה בכיתוב "בנות למען גלעד שליט", והיא מתוארת בטקסט הבא:

גלעד שליט כבר 1530 יום בשבי החמאס.

דווקא ברגעים בהם אנו עושים מאמצים גדולים לשחרר את גלעד שלנו משוביו, מגיעים ממנו מכתבים המעידים על שברון ומצב רוח ירוד ודכאוני, כמעט חסר מוטיבציה.

אנו, "בנות למען גלעד שליט" (ע"ר) לוקחות על עצמינו משימה נשגבת וחשובה כדי להפיח רוח נוספת של תקווה, רצון ומוטיבציה בליבו של החייל הכי אהוב במדינה.

אנו מודיעות בזאת על הסכמתינו ורצונינו לקיים יחסי מין מלאים עם גלעד היקר כשיחזור משבי החמאס.
בכך, ניתן לגלעד שלנו סיבה נוספת לרצות לחזור הביתה אלינו, אל המשפחה, אל העם, אל המדינה.

הצטרפנה עכשיו!

נראה שיש ניסיונות להוריד אותה מהרשת (מקווה שהקישור עדיין פעיל, ואם לא בשביל זה יש צילום מסך). אני מקווה שהניסיונות האלו לא יצליחו – יהיה חבל לראות את התופעה המרתקת הזו נעלמת ולא זוכה לדיון.

אני לא לגמרי בטוחה האם מדובר בקבוצה רצינית או במחאה על ההתבטאויות האחרונות בעניין. משהו בטענה שמדובר ב"עמותה רשומה" (ע"ר) לא מעורר את אמוני ברצינות הטקסט. חוצמזה, בכנות – כמה בחורות שיכולות לחשוב ברצינות על הרעיון הזה ומשתמשות במילים "נשגבת" ו-“הצטרפנה” אתן מכירות?

גם ההנחה שכדי להחזיר חייל חטוף צריך להגביר את המוטיבציה שלו לחזור נראית קצת מופרכת.

בכל מקרה, יהיה יותר מעניין להניח שהיא אמיתית ולהמשיך משם – כמה סטריאוטיפים מגדריים אפשר לדחוס בטקטס קצר זו תמיד שאלה מעניינת.

ראשית, האימוץ האימהי של מאמי לאומי (“החייל הכי אהוב במדינה"), כי בנות אוהבות דברים חמודים, וליבן מלא חמלה, רחמים, ורצון להושיע חיות קטנות ועזובות. הכניסיני תחת כנפך והיי לי אם ואחות וקמפיין באינטרנט.

שנית, הרעיון שהתפקיד המיוחד של נשים מוגדר בהענקת טובות הנאה מיניות – בשביל זה אנחנו כאן, זה מה שאנחנו יודעות לעשות, זה מה שמייחד אותנו, וזו התרומה שלנו למאמץ המלחמתי. אתה תהרוג את הרעים, ואני הפרס שלך כשתחזור. הבניםניםנים הבנות נותנות. המיניות היא הקרבן והכוח יחד – היא היכולת הייחודית שלנו להשתתף, שלא ניתן להחליף באמצעים אחרים.

השימוש במיניות הנשית לא מבטא כאן בחירה אינטימית בין שני אנשים – הוא הצהרה פומבית, הכרזה על הסכמה ורצון להציע את השימוש בגוף שלנו, לצורכי החברה, הצבא, המדינה. זנות פולחנית מרצון ולא בכפייה.

ככה נשמעת הפנמה של דיכוי. לא די בכך שאחרים הופכים אותי לחפץ לשימושם, אני מקבלת את השימוש הזה – בהסכמה, ברצון, בשמחה.

ליזיסטרטה של אריסטופנס וחברותיה הכריזו על חרם מין כדי להפסיק את המלחמה המתמשכת בין אתונה לספרטה. מאות שנים לפני ילדי הפרחים, הן הציעו לעשות אהבה ולא מלחמה. הן השתמשו בסקס כלומר, במניעתו כנשק, כי זה הטיעון המשכנע ביותר שיש לאישה ביוון העתיקה שרוצה שקולה יישמע והאינטרסים שלה יזכו להתייחסות.

לנשים בימינו יש קול, יש זכות הצבעה, יש איזושהי גישה (לא שווה, אמנם) לגורמי קבלת החלטות.

אולי הקבוצה הזו היא בדיחה. אולי היא נועדה לבקר את היחס הציבורי לעסקת שליט. אולי היא נועדה להיות אמירה שנונה ועוקצנית על הרעיון של "החייל הכי אהוב במדינה". אולי נשים כבר לא חושבות שתפקידן להיות צעצוע מין של מטרות לאומיות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אל תקרא לי מותק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על לא ליזיסטרטה

  1. איכשהו קשה לי להאמין שזה לא סתם חוש הומור ציניקני שמשחק כאן תפקיד מרכזי. אלא רצון אמיתי לשכב עם המאמי הלאומי.
    זאת על אף שכמובן שיותר כיף לכתוב על זה בהקשר של קלישאות מגדריות כאלו ואחרות.
    או כמו שאומרת הבדיחה הישנה:
    "- כמה פמיניסטיות צריך כדי להחליף נורה?
    – זה לא מצחיק"

    • interspem הגיב:

      תראי, לא חסרים דברים שהייתי משוכנעת שהם בדיחה, ולא האמנתי שמישהו יכול לכתוב ברצינות. טום לרר כבר אמר שהסאטירה מתה כשקיסינג'ר קיבל נובל לשלום.

  2. נעמה הגיב:

    אני שוב מוצאת את עצמי נפעמת מהכישרון שלך לדלות את כל חדשות הביזאר הללו מהיכן שלעזאזל מייצרים אותן, ולהפוך אותן לפניני סטאדי קייס משעשעים כמעט במידה בה הם הזויים- עוד לא החלטתי מה יותר.
    זו יכלת מופלאה, לדעת להתייחס למיצגי הקומדיה-אימה הללו בדרך אינטיליגנטית ופרודוקטיבית כלשהי. אני עוד לא עליתי על הנוסחא כיצד עושים זאת. אז בכל מקרה, שאפו.

    בברכת הטובים לטיס הטובות לטייסים, יאסו!

    • נעמה הגיב:

      ובנימה קצת יותר רצינית-
      הרי עצם הקונספט של המלחמה מתבסס על חלוקה בין נשים "נזקקות הגנה", אשר הן העילה ליציאה למלחמה; לבין גברים "לוחמים ומצילים". החזית צריכה עורף בכדי להתקיים ככזו.
      הדיכוטומיה המגדרית היא זאת שעומדת בבסיס הקונספט המלחמתי מהגדרתו. הוא נזקק להבחנות הללו על מנת להצדיק את קיומו.
      ועוד לא דיברנו על הקשר שבין הזין לכלי הזין, בין הגבר לגבורה, בין הזכר לזיכרון.
      לכן, לבחון את תופעת האתנן המיני לליבידו המלחמתי זה להתחיל מהאמצע. שורשי הקשר הגורדי בין מלחמה למין עמוקים הרבה יותר.
      וכמובן שבהקשר הישראלי כל העניין מקבל טוויסט נוסף של הזיקפה הלאומית בצל החרדה הקיומית.
      כִּיף-כֵּיף.

  3. יותם הגיב:

    היכרות אינטרנטית עם אחת המגיבות הפוריות בדף הזה אסייד, מספיקה קריאת שתיים-שלוש הודעות כדי להבין שמדובר בבדיחה צינית. להיתלות בזה ככלי ניגוח לחברה הפטריארכלית שמקדמת תרבות החפצה ואונס בה אישה היא צמד שפתי פות שיש להפריד [לעולם לא אסלח ללוס אריגיארי על ששתלה את הדימוי הזה במוחי. לעולם] זה לא שונה מהתגובות של היג"עים שצועקים שם שיש לסגור את הקבוצה מיד כי תתביישו לכם סמולנים מנייקים שצוחקים על גלעד הילד של כולנו.

    אנשים סארקסטיים איז סארקאסטיים, ונוטים לצחוק על דברים שאחרים לא רואים כמצחיקים. איך אמרו הטייסים האמריקאים במלח"ע השניה, כשהתברר להם שירו בטעות על חיילים קנדים? Fuck 'em if they can't take a joke.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s