עבדות מודרנית

'And sin, young man, is when you treat people as things. Including yourself. That's what sin is.'
'It's a lot more complicated than that-'
'No. It ain't. When people say things are a lot more complicated than that, they means they're getting worried that they won't like the truth. People as things, that's where it starts.'
'Oh, I'm sure there are worse crimes-'
'But they starts with thinking about people as things 1
.'

[זו רשומה מה2.12 שנה שעברה. ערכתי ועדכנתי אותה קצת לכבוד יום המאבק בעבדות]
השניים בדצמבר, היום הבין לאומי למאבק בעבדות, הוא זמן טוב לדבר קצת על סחר בנבי אדם ועבדות מודרנית, והציטוט המדויק של אסמה (ופראצ'ט) כאן למעלה הוא בדיוק הנקודה להתחיל ממנה – היחס לבני אדם כאל קניין ושלילת חירותם.

סחר בבני אדם, עבדות ועבודת כפייה הן תופעות שקיימות גם היום, וקרובות יותר ממה שהיינו רוצות לחשוב. סביר שבמטבח ובארון הבגדים שלכן (וגם שלי) יש משהו שיוצר בתנאי עבדות. סביר מאוד שבעיר שלכן המודרנית, המערבית, הישראלית יש עבדים ועובדי כפייה. בירושלים ובלונדון יש.

מי, כמה, למה

כמה. ההערכה של ארגון העבודה העולמי (ILO), שמקובלת על גורמים אחרים, היא שכ-12.3  20.9 מיליון [לפי הדו"ח של 2012, שמשתמש במתודולוגיה מדויקת יותר מהקודם] מבוגרים וילדים מוחזקים בעבדות, עבודת כפייה וזנות בכפייה ברחבי העולם. תעשיית הסחר בבני אדם מכניסה למעלה משלושים מיליארד דולר בשנה, והיא אחד הענפים הרווחיים ביותר של הפשיעה המאורגנת.

מי. מהמספר הזה, רוב גדול (למעלה מ3/4) נמצאים באסיה. לרוב, קרבנות סחר ועבדות מגיעות מקבוצות מוחלשות באוכלוסייה. מהגרים ונשים חשופים במיוחד לניצול. רוב הקרבנות הן נשים (ונערות). ממחקרים בין לאומיים ניתן להסיק שבין 56% ל-80% מהקרבנות הן נשים.

למה. רוב הקרבנות נסחרו למטרות עבדות או עבודת כפייה או לתעשיית המין. מלבדם, מוכרות גם תופעות כמו סחר בבני אדם למטרות נטילת איברים ופונדקאות. סדנאות היזע בסין, ילדים חיילים באפריקה, מקבצי נדבות בהודו וסנגל, עובדים בלא הפסקה בשדות בארצות הברית או במשקי בית בלונדון, נשים בתעשיית הזנות הן רק חלק מהדוגמאות.

מקומות כאלו מתאפיינים בבידוד ומיעוט קשר עם העולם החיצון, מה שמגדיל את מצוקת העובדת, הקושי לדווח או לברוח, והקושי לחשוף עבירות כאלו.

מאפייני העבדות המודרנית

בעבר בעלות על עבד דרשה השקעה כספית משמעותית, שהייתה תמריץ לבעלים לשמור על עבדיהם במצב תקין. כיום, כשקל וזול (יחסית) לעבור ממקום למקום, ופערים כלכליים והיעדר אפשרויות תעסוקה דוחפים אנשים להגר, לא קשה למצוא קרבנות חדשים שיחליפו את הקודמים. קווין ביילס, באחד הספרים החשובים ביותר על העבדות המודרנית, הגדיר אנשים אלו כ"disposable people”.

ברוב העולם אין כיוםזכות חוקית לבעלות על אדם אחר (אנשים עדיין נמכרים). המאפיין העיקרי של עבדות הוא היחס לאדם כאל קניין, עשיית עסקה באדם. ההגדרה המקובלת ביותר לתופעה מופיעה בפרוטוקול האו"ם למניעה ולמיגור של תופעת הסחר בבני אדם2,  וכוללת שלושה מרכיבים – התנהגות (נניח העברה או קבלה של אנשים), מטרה (ניצול בתחומים מסוימים) ואמצעים (כמו כפייה או הונאה).

בחוק הישראלי, ההגדרות הן מעט שונות:

375א. (א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו – מאסר שש עשרה שנים. […]

(ג) בסימן זה, "עבדות" – מצב שבו מופעלות כלפי אדם סמכויות המופעלות ככלל כלפי קניינו של אדם; לענין זה, יראו שליטה ממשית בחייו של אדם או שלילת חירותו כהפעלת סמכויות כאמור.

376. הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים.

377א. (א) הסוחר באדם לשם אחד מאלה או הסוחר באדם ומעמידו בכך בסכנה לאחד מאלה, דינו – מאסר שש עשרה שנים:

(1) נטילת איבר מאיברי גופו;

(2) הולדת ילד ונטילתו;

(3) הבאתו לידי עבדות;

(4) הבאתו לידי עבודת כפיה;

(5) הבאתו לידי מעשה זנות;

(6) הבאתו לידי השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה;

(7) ביצוע עבירת מין בו.

[…]

(ד) בסעיף זה, "סחר באדם" – מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

דוגמא לדפוס מקובל אחר היא "שעבוד חוב" (debt bondage) – הוצאות הבאה למקום ההעסקהאו הוצאות אחרות (אישורים, מגורים וכדומה) נתבעות מהעובד שנדרש לעבוד בלא תמורה עד שהחוב ישולם. במקרים רבים השכר הנמוך וגביית עלויות מופרזות יבטיחו שלעולם לא ירוויח די כדי לשלם את חובו ולהשתחרר.

עובדים מאזורים נחשלים המשלמים דמי תיווך גבוהים מאוד כדי להסדיר לעצמם עבודה (חוקית או לא) במדינות בהן השכר גבוה יותר נמצאים במצב דומה – כדי לשלם את הסכום שנדרש הם לווים סכומים שלא יוכלו להחזיר בעבודה בארצם, ונאלצים לעבוד שעות ארוכות בתנאים גרועים כדי שיוכלו לשלם את החוב.

לרוב, לא תתבסס עבדות על מדד יחיד, אלא על צירוף נסיבות שמהן ניתן להסיק שחירותו של אדם נשללה ולמעשה היחס אליו היה כאל קניין. מאפיינים כאלו יכולים לכלול שעות עבודה רבות מאוד בלא הפסקות ובלא תשלום (או בתשלום זעום), שלילת חופשות והפסקות, החרמת מסמכים מזהים (בפרט דרכון), איסור לעזוב את שטח העבודה בכל זמן, איסור ליצור קשר עם העולם החיצון, יחס משפיל, תנאי מחייה לא ראויים, אלימות, ועוד.

תנאים שונים יוצרים תשתית נוחה לסחר בבני אדם או לניצולם לעבודת כפייה. אוכלוסיית מהגרים, בעיקר ללא אשרה, חשופה יותר לניצול מאחר שאינם מכירים את השפה ומנהגי המקום, מפחדים להתלונן מחשש שיגורשו, ואינם יודעים מה הזכויות המגיעות להם. גם שחיתות וחוסר תפקוד של הרשויות, היעדר הגנות ראויות ומנגנוני פיקוח על זכויות עובדים, פערים כלכליים חריפים, או אוכלוסייה בעלת משאבים מוגבלים ונטולת יכולת להשתלב בשוק העבודה יוצרים תשתית נוחה לניצול. גם היעדר מודעות לבעיה מסוכנת ניצול בתנאי עבדות מאופיין בניתוק ובידוד, ויש חשיבות מיוחדת לחקירה, חשיפה ומעורבות של גורמים שונים הנתקלים בנסיבות חשודות.

סחר בבני אדם, בצורתו המודרנית, זוכה להתייחסות וטיפול בעיקר בעשור האחרון – בעולם ובישראל. מאמצים בתחום כוללים הסכמים בין לאומיים, גופי אכיפה ופיקוח, שינויי חקיקה ועוד. בתחומים מסוימים נעשה שיפור של ממש (כך, למשל, הטיפול בסחר בנשים למטרת זנות בישראל), ועדיין, יש עוד דרך ארוכה.

מה אנחנו יכולות לעשות?

אנחנו כנראה לא יכולות להציל את העולם, ואנחנו לא יכולות לסגור במו ידינו את סדנאות היזע בשנג'ן.

  • אנחנו יכולות לגלות יותר רגישות ומודעות לעבודה הנעשית סביבנו ועבורנו [אלו שלושה פרויקטים מעניינים שאפשר להתחיל מהם, ויש הרבה ספרות וחומר מעמיק יותר בתחום3], ולסוג הפעילות שממשיכה בזכות הכסף שלנו.
  • אנחנו יכולות לסייע להגנה על זכויות עובדים, פיקוח ותנאים הוגנים, כחלק מהבסיס לצמצום סחר ועבדות. אלו יכולים להיות העובדים במפעל שממנו אנחנו קונות או המטפלת של סבתא. אנחנו יכולות לתמוך בארגונים שדואגים לזכויות עובדים (כמו למשל מוקד סיוע, קו לעובד או התו החברתי). לא כל עובד מנוצל הוא עבד, אבל בסביבה שדואגת לעובדים שלה יש פחות ניצול חמור.
  • אנחנו יכולות להשתדל לקנות מוצרים שיוצרו ללא ניצול ובתנאים מפוקחים. מודעות לנושא הזה חשובה. יש בישראל מוצרי סחר הוגן, ובעולם זה נפוץ יותר – אנחנו יכולות לעודד מי שמייצר ומייבא מוצרים כאלו. אנחנו יכולות להתארגן ולדרוש מחנויות למכור אותם.
  • אנחנו יכולות לתמוך בהצעות חקיקה שנועדו לצמצם סחר ועבדות, להגן על הקרבנות ולהעניש את העבריינים. יש חברי כנסת, ואפילו ועדות שזה עיקר העיסוק שלהן.

ובעיקר, אנחנו יכולות לזכור ולהזכיר שאף אחת היא לא רכוש, ואסור להתייחס לאף אחת כאל חפץ. לא לנשים בזנות, לא למהגרים חסרי מעמד חוקי, לא לעובדות סיעוד. לאף אחת.

.

1Esmeralda Weatherwax (or Terry Pratchett, “Carpe Jugulum”, in your boring world where there are no real witches)

2מוכר כ"פרוטוקול פלרמו" – Protocol to Prevent, Suppress and Punish Trafficking in Persons, especially Women and Children, Supplementing the United Nations Convention against Transnational Organized Crime.

3 הארגונים המוזכרים כאן מפרסמים דוחות שאפשר ללמוד מהם על המצב בישראל; מחלקת המדינה של ארצות הברית מפרסמת פעם בשנה דו"ח על סחר בבני אדם (כאן); במשרד המשפטים פועלת יחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; על תנועת הסחר ההוגן אפשר ללמוד עוד כאן; ספרות מומלצת כוללת, למשל, את Disposable People” של ביילס שהזכרתי קודם, No Logo של נעמי קליין (שכולל פרק מפורט בתחום), “מופקרות" המצוין (והקשה) של ענת גור, על נשים בזנות; על התנאים ועבודת הכפייה בסדנאות היזע בסין, כולל על הניסיונות של ארגונים בין לאומיים להגיב לתנאי הניצול, אפשר לקרוא ב"The China Price” ("המחיר של סין") של אלכסנדרה הארני.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגירה, הכל שפיט והרשות נתונה, עבודה שחורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על עבדות מודרנית

  1. פינגבאק: כאילו הוא יצא ממצרים | Inter Spem et Metum

  2. פינגבאק: כאילו הוא יצא ממצרים | העוקץ

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s