(המלאכה נעשתה, חי שמים!) חוק ההסתננות – הסבר תמציתי

Went to a committee; they offered me a chair;
Asked me politely to return next year:
But where shall we go to-day, my dear, but where shall we go to-day?

Came to a public meeting; the speaker got up and said;
"If we let them in, they will steal our daily bread":
He was talking of you and me, my dear, he was talking of you and me.
1.

1W.H Auden, Refugee Blues

ראשית, הבהרה חשובה: למיטב ידיעתי, אין כרגע נוסח מדויק של הצעת חוק ההסתננות כפי שעברה אתמול בכנסת בקריאה שנייה ושלישית [הנוסח אליו התייחסתי כאן נפסל לפני שהיא עלתה לדיון אמיתי], מה שמגביר את הטענות הלא מבוססות וההתמקדות בנתונים לא עדכניים. כל הכתוב כאן מבוסס על נוסחים ישנים יותר, פרוטוקולים, והתקווה שאני מסוגלת לעשות סדר בבלגן. מתנצלת מראש על אידיוקים. בבקשה הניחו שלפני כל פסקה שכתובה כאן מופיעות המילים "למיטב ידיעתי".

עדכון חשוב: שלחו לי קישור לנוסח כאן – הוספתי הבהרות ותיקונים חלקיים, מקווה לעדכן הכל בהמשך.

הגדרות: על מי החוק חל?

  • מיהו "מסתנן"?

בחוק ההסתננות הישן, מ-1954, הוגדר כמסתנן תושב של מדינות ערב (או אזרח ישראל או תושב חסר אזרחות שיצא מהמדינה לארץ אחרת) שנכנס לישראל שלא כדין. בחוק שעבר אתמול הוגדר מסתנן כ:

מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965‏, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל ושוהה בישראל שלא כדין;
מה זה אומר?
ההגדרה הזו חשובה בעיקר להבדל בין שוהה בלתי חוקי ומסתנן – מי שנכנס לישראל כחוק, עם אשרה לתקופה מסוימת (למשל, מהגר סיני עם אשרת עבודה, או תיירת אוסטרלית עם אשרת תייר), ונשאר בה אחרי תום תקופת האשרה שלו, הוא אולי שוהה שלא כחוק, אבל אינו "מסתנן". החוק מיועד, במפורש, למסתננים דרך הגבול עם מצרים – זה נאמר גם בכותרת שלו, שכרגע כוללת במפורש “מאבק בהסתננות בגבול הדרום”.

  • מה היחס לפליטים בחוק?

החוק עצמו לא כולל הגדרה של פליט או סעיפים שמתייחסים לפליטים2. עמדת משרדי הממשלה היא שפליטים לא יוחזקו במתקן השהייה, אבל אין סעיף בחוק שקובע שלא יחול על פליטים ומבקשי מקלט3.

בדברי ההסבר לחוק נאמר ש:

"הוראות התיקון המוצע ייושמו באופן העולה בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל על פי אמנות בין לאומיות ובכלל זה – עיקרון אי החזרה (non-refoulement), המעוגן באמנה הביןלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 (להלן – אמנת הפליטים). סעיף 33 קובע כי אין לגרש פליט כהגדרתו שם למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה על רקע גזעו, דתו, לאומיותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת או השקפתו הפוליטית".

[על עקרון אי ההחזרה כתבתי קצת כאן וכאן]

  • האם יש בחוק עצמו עיגון לעקרון הזה?

לא. היועץ המשפטי של ועדת הפנים הציע להכניס סעיף כזה, אבל הוחלט לא לאשר אותו.

חשוב לציין שמדינת ישראל טוענת שהיא מכבדת את העיקרון ולא תחזיר אנשים למקום שבו יועמדו חייהם או חירותם בסכנה

  • אם המסתננים הם לא פליטים, למה להחזיק אותם במתקן משמורת? למה לא להחזיר אותם למדינות מוצאם?

כי אי אפשר.

דין הפליטים הבין לאומי (וגם הדין הישראלי) מכיר בקטיגוריה של "הגנה קבוצתית זמנית" [שהזכרתי כאן], שנועד למקרים בהם מגיע שטף של מהגרים ממדינה שידועה כבעייתית (בגלל סכסוכים או הפרות חמורות של זכויות אדם). ההנחה היא שלרובם נשקפת סכנה אם יוחזרו אליה, ולמדינה אין משאבים להשקיע בהליכי בדיקת מעמד לכל אחד אישית, מה שבד”כ עושים לפליטים. מה שעושים במקרה הזה הוא פשוט לא להחזיר אף אחד למדינה הזו, אבל לא לתת הכרה במעמד פליט (יש כלמיני זכויות שכרוכות בעניין שלא אפרט כאן).

רוב המהגרים שלא כחוק שמגיעים לישראל מגיעים מאריתריאה ומסודאן. בכל העולם הארצות האלו מוכרות כמדינות שאליהן לא מחזירים אנשים (יש החלטות של נציבות האו"ם לפליטים ושל גורמים רלוונטיים בארה"ב שמפרטות את הרקע). כל זמן שהמצב שם לא משתפר, אי אפשר להחזיר אותם.

היחס לילדים ואוכלוסיות פגיעות אחרות

  • האם יוחזקו במתקן המשמורת ילדים?

תלוי את מי שואלים. בחוק כתוב שהממונה על ביקורת גבולות רשאי לשחרר קטין לא מלווה – אבל לא חייב. בדיון שנערך במועצה הארצית לתכנון ובנייה על תכנית המתאר להקמת "מרכז השהייה" אמרה נציגת משרד המשפטים שלא יוחזקו במתקן ילדים מתחת גיל 184. עמוד אחד אחרי כתוב שהמתקן יכלול כיתות לימוד וגני ילדים5. אולי הכוונה לכיתות לימוד וגני ילדים שאינם מיועדים לילדים עד גיל 18. בסעיף בחוק על תנאי ההחזקה במשמורת נאמר שהשר לביטחון פנים רשאי לקבוע הוראות לעניין החזקת משפחות וילדים.

  • אילו אוכלוסיות אחרות לא ישהו במקלט?

יש לממונה על ביקורת גבולות אפשרות לשחרור מטעמים הומניטאריים בשלבים שונים. אין הגדרה בחוק למה נחשב "טעמים הומניטאריים", והממונה רשאי לשחרר כשמתקיימים טעמים כאלו – אבל הוא לא חייב.

השהייה במתקן המשמורת

  • האם מדובר במתקן פתוח או סגור?

מתקן סהרונים, שבו מוחזקים היום מהגרים שלא כחוק, הוא מתקן סגור ויישאר כזה. החלטת הממשלה מדברת על תכניות להקים מלבד מתקן סהרונים מתקן נוסף, גדול יותר, שיוכל להיות פתוח או סגור. החוק לא קובע מה בדיוק הוא יהיה. בדיונים נאמר שגם אם אנשים יקבלו חופשות או יוכלו לצאת כל יום ולחזור זה עדיין עונה להגדרה של משמורת.

אחת הביקורות העיקריות של היועץ המשפטי של הכנסת הייתה על היעדר הכרעה בעניין בחוק, מאחר שלדבריו מדובר בסוגיה משמעותית שצריכה להתקבל בכנסת.

  • כמה זמן אפשר יהיה להחזיק אנשים במתקן המשמורת?

אפשר יהיה להחזיק אדם במתקן שלוש שנים, ואז הממונה רשאי לשחרר אותו. גם כאן, הוא לא חייב.

תוך שבעה ימים (או 96 שעות – אני לא לגמרי בטוחה מה הייתה ההחלטה הסופית) מהיום שאדם נעצר יש להביא אותו בפני ממונה על ביקורת גבולות. יש כמה נקודות בהן הממונה יכול להחליט לשחרר אותו:

אם "חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה לקבלת אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, וטרם החלה בדיקת הבקשה;

או חלפו תשעה חודשים מהמועד שבו הגיש המסתנן בקשה כאמור בפסקה (4) וטרם ניתנה החלטה בבקשה.

מלבד זאת, יש גם בית דין לביקורת משמורת שצריך לראות אדם תוך 14 יום מכניסתו למתקן המשמורת (המקור בחוק הכניסה לישראל קבע פרק זמן של 96 שעות), אני לא לגמרי בטוחה כמה זמן יכול לעבור עד לפעם הראשונה, אבל הוא יכול להחליט לבחון את העניין פעם נוספת תוך תקופה של עד 60 יום).

  • מה קורה אחרי שלוש שנים?

החוק אמור להיות בתוקף לשלוש שנים, וכאן גם עולה השאלה האם יאריכו את תוקפו.

בהנחה שהחוק יהיה בתוקף, יכולים לקרות שלושה דברים

אולי המצב באריתריאה וסודאן ישתפר עד כדי כך שאפשר יהיה להחזיר לשם אנשים;

אולי ממונה על ביקורת גבולות יחליט להשאיר את האדם במשמורת;

אולי הוא יחליט לשחרר אותו, ואז הוא יוכל להסתובב בחוץ ולאיים דמוגרפית.

  • האם זה יעבור בג"צ?
    • האמת – לא יודעת. אני גם לא חושבת שהדרך להתמודד עם חקיקה של הכנסת כל פעם שהיא נראית קיצונית זה לרוץ לבג"צ שיציל אותנו. זה לא בריא למערכת, זה לא בריא למאבקים וזה לא בריא לבג"צ. זה נכון גם להחלטות של הועדה למינוי שופטים, אגב (ע"ע "יש גבול"). בכל מקרה, הדיון הכי רלוונטי לעניין הוא בפרשת "אל טאיי" (בג"צ 4702/94, פליטים עיראקיים שביקשו מקלט בישראל), שם בג"צ קבע ש:

    . אין לעצור אדם שנגדו הוצא צו גירוש לתקופה העולה על הנדרש להגשמת התכלית המונחת ביסוד המעצר. אם הגירוש אינו מתבצע תוך זמן סביר (שאינו נמדד בשנים או בחודשים ארוכים), ניתן להצדיק את המשך המעצר אך בחשש כי תכלית הגירוש לא תוגשם – אם משום שהמגורש יימלט מאימת הגירוש, אם משום שבהיותו משוחרר הוא יפגע בביטחון הציבור ובשלומו (ובשל כך יחשוש להתייצב לביצוע הגירוש), ואם מטעם אחר. לעניין זה יש לבחון תחליפים שונים, כגון החזקה שלא במעצר או התייצבות תקופתית במשטרה, וכיוצא באלה אמצעים אשר ישיגו את מטרת ההחזקה (אפקטיביות ביום הגשמת הגירוש) בלא צורך בהחזקה פיסית. [ההדגשות שלי]
    לא ברור האם יחילו את המבחן הזה כאן, או שימצאו הבדל רלוונטי (למשל, בעובדה ששם היה מדובר בפליטים מעטים מעיראק וכאן מדובר בגלי הגירה משמעותיים).

הנקודה היהודית

  • מה יקרה לישראליות שיסייעו למבקשי מקלט?

שום דבר (אלא אם הן יסייעו לסוחרי סמים, לסוחרים בבני אדם, או למסתנן שחצה את הגבול כשהוא חמוש בנשק). החלק בחוק שקובע עונשים פליליים למסתננים ומסייעות להם ירד (צריך להגיד שהוא ירד רק לפני שלושה שבועות – לפני זה השאלה הייתה רלוונטית). כך שכל הסערה על כוס מים לא רלוונטית6.

מכל הטענות השגויות שהושמעו, זו כנראה המרגיזה ביותר – החוק הזה לא נועד להפליל אזרחי ישראל. הוא לא נועד לפגוע בהם ישירות. יש משהו מטריד ואגוצנטרי מאוד בבחירה של נשים אכפתיות בדרך כלל לאמץ את זווית "איך זה משפיע עליי" בחוק שכל המהות שלו היא יחס לאחר שלא שייך לקבוצה שלי. כך, אין הרבה היגיון בקריאות להפר את חוק ההסתננות – אלא אם את מתכוונת לוותר על האזרחות שלך, ואז להתגנב דרך גבול ישראל מצרים (לא מומלץ – יש בסיני מחנות עינויים שבהם קורים דברים רעים מאוד לאנשים בדרך לישראל), כנראה שלא תפרי את החוק.

  • ונקודות יהודיות אחרות היו?

רפרנסים היסטוריים וכאלו? היו כמה. הכי מצחיק זה לראות קומוניסט עושה ידישקייט:

[דב חנין] אם אני כבר מדבר על ההיסטוריה היהודית, אפשר גם להזכיר את העובדה שהציווי שחוזר על עצמו הכי הרבה פעמים בתורה הוא הציווי: ואהבת את הגר שגר בשעריך, כי גר היית בארץ מצרים. אגב, לארץ מצרים, כך אנחנו קוראים בתנ"ך, יעקב ובניו הגיעו כי היה רעב בארץ כנען, ואז הם ירדו לארץ מצרים והפכו שם לעם רב במהלך השנים. וגם שם פרעה סבר שיש לו בעיה דמוגרפית, ולכן הוא אמר: כל הבן הילוד – היאורה השליכוהו.

[…]

מיכאל בן ארי: גנבו את הגבול, נכנסו למדינה בצורה לא חוקית, שאנחנו לא יכולים – – – את המדינה שלנו במיליונים שבאים לפה. זו הסיבה.

דב חנין: עמיתי חברי הכנסת, פעם קראו לאנשים שחוצים את הגבול בצורה לא לגלית מעפילים.

  • במקום כל זה, אפשר למכור אותם לאפריקה?

1W.H Auden, Refugee Blues

2הגדרת פליט במשפט הבין לאומי: "אדם הנמצא מחוץ למדינת אזרחותו ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או השקפה פוליטית איננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור, או מחוסר אזרחות הנמצא מחוץ למדינה שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, ואינו יכול לחזור לאותה מדינה או אינו רוצה בכך בגלל פחד כאמור."

3התייחסות מפורשת לעניין אפשר למצוא בדברי ח"כ דב חנין בדיון במליאה אתמול, עמ' 184 לפרוטוקול.

4http://mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV2.aspx?tid=2 פרוטוקול החלטות מיום 4 בינואר 2011, עמ' 10.

5שם, עמ' 11.

6גם הסערה על כוס מים של אנסטסיה מיכאלי אתמול לא הייתה נחוצה במיוחד, אבל היא סוג אחר של מהגרת.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי, הגירה, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

24 תגובות על (המלאכה נעשתה, חי שמים!) חוק ההסתננות – הסבר תמציתי

  1. שי ל הגיב:

    לגבי החלק של אזרחי ישראל. על פי מה שאני הבנתי הכוונה לאנשים שיסיעו למי שיש נגדו טענות בפלילים, כלומר לא רק סוחרי נשק וכו אלא גם כאלו שיש נגדם אשמת גניבה. אבל אני מבינה בחוק פחות ממך וגם אני לא הצלחתי עדיין למצוא את הנוסח הסופי שלו.
    בכל מקרה ללא קשר לסעיף שיופנה כלפי אזרחים עדיין מדובר בחוק מחריד שלא היה אמור לעבור לעולם.

    • שי ל הגיב:

      אני עדיין לא בטוחה מה הנוסח הסופי. אבל מצאתי כאן הסתייגויות שהגישה מפלגת העבודה לחוק ובהן יש הסבר לכמה מחלקיו, השאלה כמה מההסתיגויות התקבלו וכמה מהנוסח נשאר.
      http://www.shelly.org.il/node/6126

      • interspem הגיב:

        למיטב ידיעתי, אף אחת מההסתייגויות של מפלגת העבודה לא התקבלה – לא בדיון בוועדה ולא בדיון במליאה.
        חלק ב', על עבירות פליליות, בגדול לא רלוונטי כי כן היה שינוי, אבל לא לפי נוסח ההסתייגויות של העבודה.

  2. נגיד הגיב:

    שאלה- החוק מגדיר בצורה כלשהי את האופן בו יוחזקו האנשים האלא? האם הוא מטיל את האחריות על הטיפול בהם לשב"ס? האם הוא מעניק להם תנאי אחזקה מינימלים שמוענקים לאסירים ישראלים? במלים אחרות האם המקום הזה עומד להיות מעשיהו או קציעות?

    • interspem הגיב:

      החוק מתייחס הן למקום משמורת מיוחד (שיכול להיות מתקן שהייה מיוחד למסתננים, פתוח או סגור, כפי שהברתי בסעיף השישי), והן לבית סוהר כמשמעו בפקודת בתי הסוהר (זה הנוסח בסעיף 13א לחוק הכניסה לישראל, וחוק ההסתננות מפנה לסעיף הזה להגדרת מקום משמורת, "בשינויים המחויבים").
      כתוב שהתנאים יהיו הולמים, ויוחזקו בנפרד מאסירים פליליים.
      מלבד זאת – בדברי ההסבר לחוק מוזכרת מחויבות לאמנות בין לאומיות, ובאלו יש בין השאר קביעת סטנדרטים מינימליים. אני לא חושבת שיש מקום לחשוש שהתנאים שם יהיו גרועים יותר מכלא ישראל.

  3. רונן הגיב:

    זה מחדל חמור של המדינה שהגבול לא ממוקש וכל אחד יכול להכנס.
    זכותה של המדינה לקבוע מי יכנס לתחומה.
    כמי שביקר הרבה במדינות אפריקה אני מבין היטב למה פליטים רוצים להגיע הנה.

    • אף אחד – לא בארגוני הסיוע לפליטים ולא בכל מקום אחר – לא הביע התנגדות לגדר.
      האמצעי של מיקוש נשמע לי קצת קיצוני – למה להרוג אנשים, אם אפשר לעצור אותם פיזית?

      השאלה החשובה היא מה עושים עם מי שהצליח להיכנס. ואם אתה חושב שמכשול פיזי יצליח לעצור את התנועה הזו, לך תבדוק כמה כסף האירופאים השקיעו במשימה הזו. אפשר, לכל היותר, לצמצם את השטף – וגם אז, תצטרך לתת מענה לאלו שמצליחים להיכנס.

      • ר.בקצה הגיב:

        אתה היית נכנס לשדה מוקשים?
        למה שהם ייכנסו?

      • interspem הגיב:

        אני כמעט בטוחה שעלו גם התנגדויות לגדר (גם אם לא מכל מקום, ולא כאלו שטענו שלישראל אין זכות לבחור מי ייכנס אליה). הנקודה הברורה ביותר בעניין היא שגם אם נמצאת בגבול הגדר היעילה ביותר בעולם, ומישהו מגיע אליה בכל זאת, עדיין תצטרך לבדוק אותו ולהחליט מה לעשות איתו (אלא אם המצרים ירו בו בינתיים – זה תחביב כזה שלהם, לפעמים). יכול להיות שעצם קיומה של גדר ירתיע, ויכול להיות שככה לפחות תהיה לך בקרה אמיתית על הכניסה, אבל זה לא יחסוך בדיקה.

    • interspem הגיב:

      א. זה לא מחדל, להיפך – ישראל התחייבה לא להשתמש במוקשים כנגד אדם באופן שבו הם יפגעו באוכלוסיה אזרחית (ומי שחוצה את הגבול ממצרים, גם אם אתה לא אוהב אותו, הם אוכלוסיה אזרחית). ליותר פרטים, אתה מוזמן לבדוק את הפרוטוקול השני לאמנה בדבר כלי נשק קונוונציונליים, ואין יל כוונה להעמיק בזה כרגע.
      ב. למקש שטח עצום שאתה רוצה להתנהל בו, אפילו אם זה לא היה אסור, זה חתיכת דבר מטופש לעשות. תחשוב על הבעיות שצצות מכמויות של מוקשים ברמת הגולן, נניח.
      ג. זכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס לתחומה, בהחלט. הזכות הזו כן מוגבלת בכללים משפטיים מסוימים, והתחייבויות של המדינה. כמו כן, באופן מפתיע למדי, היא גם מוגבלת בכך שמדינה לא יכולה להחליט לפוצץ את כל מי שמנסה להיכנס אליה לפני שהיא בדקה אם הוא יכול או לא יכול להיכנס.

      • ר.בקצה הגיב:

        לענין הגדר-
        כל עוד הם יימצאו בשטח מצרים ( הכוונה למסתננים) ישראל לא צריכה לבדוק מיהם ומהם, וייתכן אף שאסור לה לעשות זאת משום שזו תהיה פלישה לשטחה הריבוני של מדינה אחרת. זו המשמעות של הגדר

  4. נעמה הגיב:

    אני לא יודעת הרבה לגבי ההבחנות המשפטיות שאת עושה, אך זה נשמע מזעזע בכל מצב.
    מה שמעניין אותי לדעת זה מה הן האלטרנטיבות (הקבילות משפטית) אשר קיימות, האם במקומות אחרים בעולם קיימים הסדרים יותר אנושיים שאפשר לאמץ. ולחילופין, האם יש תקדים לחוק מעין זה במדינות "נאורות" אחרות.
    כלומר, מה בעצם ניתן לעשות עם בעיית הפליטים.
    בשוליים אני חייבת לציין שבכל מקרה ה נשמע לי מאוד תמוה שיש הצדקה משפטית ומוסרית כלשהי להחזיק אנשים במעצר ללא כל סיבה מלבד זו שהם פליטים למשך זמן כל כך ארוך. פשוט לא הגיוני. יש לכך איזשהו גיבוי בחוק הבינלאומי?

    • עודד הגיב:

      בהרבה מקומות בעולם – לפחות בעולם המערבי – יש חלופות אחרות. קודם כל צריך לומר – כמעט בכל המדינות המערביות, ברגע שאדם שנכנס למדינה מבקש מקלט זה מוציא כמעט מיידית ממעצר. מבקשי המקלט מופרדים ממהגרי העבודה, ועוברים למסלול אחר. במסלול זה יש שינויים בין מדינה למדינה. חלק מהמדינות הקימו מתקנים פתוחים (מעין מרכזי קליטה) שבהם גרים מבקשי המקלט עד שתתברר בקשתם. בזמן הבירור לחלקם אין אישור עבודה (המתקנים הפתוחים מספקים להם תנאי מחייה), ולפעמים יש אישור עבודה מצוצמם (נניח לרבע משרה). אם הבירור מתעכב – למשל יותר מ-6 חודשים – אז נותנים אישור עבודה מלא (כי זה לא הגיוני לסבסד אדם כל כך הרבה זמן, בנוסף למניעת הזכות לעבוד). החלופות קיימות, ישראל לא מעוניינת בחלופות, אלא במעצר. הסיבה היא שישראל מעוניינת ליצור מדיניות אכזרית שתרתיע הגעה נוספת (וזה כתוב בדברי ההסבר לחוק, ונאמר במפורש על ידי נציגי הממשלה בועדה).
      לגבי אלו שהם לא פליטים באופן רשמי, ולא ניתן לגרשם עקב סכנות מסוימות בארצות המוצא, יש בעולם סטטוס שנקרא "הגנה משלימה", שזה מעין מעמד פליט מופחת. חשוב להבין שהגדרת הפליט באמנה הבינלאומית נקבעה ב-1951, היא מאוד מיושנת ודי קשיחה. ההגדרה מפספסת הרבה אנשים שנתונים לסיכון ולא מוגנים על ידי ההגדרות הקשיחות של האמנה (לדוגמא – אנשים אשר בורחים ממלחמה במדינתם, למרות שהם בעצמם לא נרדפו באופן אישי). יש את זה כמעט בכל מדינות המערב. אין את זה בישראל, וכך לעיתים ישראל מגרשת אנשים שאולי אינם פליטים אך ישנה סכנה אמיתית לחייהם.

      • ר.בקצה הגיב:

        ההגדרה שלך לפליט כוללת 8 מתוך 10 אנשים באפריקה. לא אתפלא אם אתה מוצא את פרנסתך בתחום.

  5. ר.בקצה הגיב:

    שלום לכותבת,
    עפ"י הפרוטוקול המופיע בקישור הבא- http://oknesset.org/committee/meeting/5062/
    יש טיסות סדירות מישראל לדרום סודן שמחזירות מסתננים.
    זאת ועוד, הנציגה של הארגון המטפל בכך טוענת שמ-2007 חזרו 2 מיליון דרום סודנים לארצם.
    האם התכוונת שלא ניתן להחזיר מסתננים למדינת סודן אלא רק לדרום סודן?

    • interspem הגיב:

      עד כמה שאני יודעת, אופריישן בלסינג נחשב ארגון אמין שבסך-הכל אפשר לסמוך על האמירות שלו (אבל בזה אני באמת לא מבינה מספיק ומסתמכות על אחרות).
      בקשר לדרום סודן – לפי מה שאני יודעת, היא עדיין לא בסטטוס שמאפשר לבטל מעכשיו באופן גורף את הסטטוס של הגנה זמנית. בהחלט ייתכן שיש מקרים ספציפיים שבהם נקבע שיש דרך לחזרה בטוחה. לפי דיווחים של האו"ם *מהשבוע האחרון בלבד* (כי אני אדם עצל וזה מספיק כדי להעביר את הנקודה), עדיין יש שם משבר הומניטרי רציני, כולל מספרים משמועתיים של פליטים ו-internally displaced persons. ראה כאן – http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=40897&Cr=south+sudan&Cr1= וכאן – http://www.un.org/apps/news/story.asp?NewsID=40904&Cr=south+sudan&Cr1= (ושים לב שבשני המקרים לא מדובר על עוני או אקלים אלא על עימותים ואלימות)

  6. דרול הגיב:

    אם אין גדר , זה לא אומר שמותר להסתנן.
    המסתננים יודעים היטב ,שהם מבצעים פשע ולכן עצירה וענישה הן לגיטימיות.

    לא צריך להתחבא מאחורי הגדר שאיננה.

    • interspem הגיב:

      א. בשום שלב לא נטען שמדובר במתקן "ענישה", ומה שהחוק קובע הוא לא הליך פלילי על עצם חציית הגבול.
      ב. שים לב לקטיגוריות שונות – לבקש מקלט במדינה אחרת מותר אם יש ואם אין גדר. צריך לדווח, צריך לפנות לרשויות, אבל מותר להיכנס בלי לחכות לאשרה, אחרת כל הרעיון של פליטות לא היה רלוונטי. יש, אגב, גם קבוצה (שולית – לא יותר מכמה מאות) של אנשים שהגיעו לגבול אחרי שחטפו אותם ממחנות פליטים בסודאן. לא הרבה, אבל חלק מאלו שכאן גם לא התכוונו להגיע הנה.
      ג. בלי להיכנס לעומק השאלה הזו, כי המטרה שלי כאן היא לא לבקר אלא להסביר – אפילו אם אנשים יודעים למה הם נכנסים (ברמה כלשהי), זה לא אומר שכל תגובה היא מוצדקת, בדיוק כמו שלא נכניס גנב למאסר עולם בגלל שהוא ידע שאסור לגנוב. צריכה להיות הלימה כלשהי בין המעשה לתגובה.

      • דרול הגיב:

        לא מדובר בפליטים , לכן רעיון הפליטות אינו רלוונטי.
        עונש של גנב , כמו עונש של מסתנן , צריך להיות מכאיב דיו כדי להרתיע.

  7. wendy הגיב:

    אפשר להבין את מי שבורח מדרפור אבל מי שעובר ממצרים לישראל עושה את זה בשביל איכות חיים!! למה את חושבת שצריך לתהייחס אליו כפליט?

    • interspem הגיב:

      א. בשום מקום כאן לא דיברתי על "למי צריך להתייחס כפליט". אני הסברתי הצעת חוק שעברה בכנסת. הרשת מלאה באנשים שמותחים עליה ביקורת ומדברים על יחס לפליטים – ואם את רוצה להתווכח איתם על מה שהם כותבים, את מוזמנת – אצלם.
      ב. [באופן חריג, לגוף הטענה – הניסיון הבא להטיח בי סימני קריאה על דברים שלא נאמרו לא יזכה להתייחסות] אם יש אנשים שמצרים היא לא מדינה בטוחה עבורם (ויש בסיס לטענה שמצרים אינה מדינה בטוחה למבקשי מקלט – ראי בבקשה את האמור כאן – http://www.hrw.org/news/2011/11/15/egypt-don-t-deport-eritreans ), ומאחר שהכלל בנוגע לפליטים מחייב הכרה במדינה *הבטוחה* הראשונה, ומצרים אינה בהכרח כזו, ישראל כן רלוונטית.
      ג. בשביל לדעת למי צריך להתייחס כפליט ולמי לא צריך להתייחס כפליט צריך קודם כל להגדיר פליט, לקבוע מנגנונים ברורים ולעבוד לפיהם, ואז לבדוק. ואם רוצים לבדוק בסיס לפליטות (בשונה מהגנה קבוצתית), אין מנוס מבחינה אינדיוידואלית.

  8. פינגבאק: יאסרו אותי אם אתן לפליט כוס מים? | Inter Spem et Metum

  9. פינגבאק: כמה מילים על הצהרת החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג–2013 | תן לי לחשוב על זה...

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s