יאסרו אותי אם אתן לפליט כוס מים?

נראה שהסיפור עם "הפללת סיוע לפליטים" שוב בכותרות, ושוב יש בו הצגה מטעה ומבלבלת של העובדות.
כמו שאני מבינה את הצעת החוק של אקוניס, אין כוונה להפוך סיוע לפליטים לעבירה.
אני רוצה להיזהר קצת עם הטענה הזו, מאחר שנראה שכמה נשים מקצועיות ורציניות שאני מעריכה מאמצות את הפירוש שלהבנתי הוא שגוי, וייתכן שהן (ועיתון "הארץ") צודקות, ואני טועה.
הניתוח בהמשך מסתמך על הצעת החוק של אופיר אקוניס מיום 4/6 (אפשר לקרוא את הטקסט כאן), על חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (תיקוני חקיקה), תשנ"ו-1996, ועל ההנחה שהבנתי נכון את שני הטקסטים האלו. אם למישהי יש הסבר חלופי או מקורות רלוונטיים נוספים, אשמח לקבל תיקונים והערות.

גם ההצעה וגם החוק שהיא נועדה לתקן עובדות בשיטה של טלאי על טלאי. זה משהו שקורה מדי פעם בחקיקה, וקורה אפילו יותר בחקיקה בנושאי הגירה בישראל. דפוסי הגירה משתנים, בעיות חדשות נוצרות, וחשוב שתהיה גמישות מספיקה כדי להתמודד עם השינויים האלו, אבל הדבקה של שברי סעיפים מהשנתיים האחרונות לצד שברי סעיפים משנות התשעים על חקיקה משנות החמישים זו דרך גרועה ליצור חוק יעיל ומאוזן. הביקורת הזו עלתה גם בדיונים על חוק ההסתננות. בכל מקרה, מעבר לכך שזו דרך בעייתית להרכיב חוק, זו דרך נהדרת לבלבל את מי שמנסה לקרוא ולהבין אותו. ננסה בכל זאת.

ההצעה של אקוניס כוללת בעיקר החמרת העונשים הקבועים בחוק שהייה שלא כדין, שבעצמו מתקן את חוק עובדים זרים וחוק הכניסה לישראל.
החלק הרלוונטי בהצעה מתקן את סעיף 12א לחוק שהייה שלא כדין. אני לא מעתיקה את כל הסעיף, אלא רק שלוש פסקאות רלוונטיות ממנו [ההדגשות שלי].

"הלנה העסקה והסעה שלא כדין

12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע,בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ה) לענין סעיף זה וסעיף 12א1 –

"אזור" – יהודה והשומרון וחבל עזה;
"
תושב זר" – תושב האזור וכן כל אדם שנכנס לישראל דרך האזור, למעט ישראלי, כמשמעותו בחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ח-1967;

סעיף ה' מתייחס אך ורק לפלסטינים, והמחוקק הישראלי מפגין בו, כהרגלו, ניסוח מלא טאקט למצב החוקי המיוחד בשטחים.
זה החוק הישן, ולחוק הזה אקוניס מציע להכניס שינויים.
השינוי החשוב לשאלת הפליטים מופיע בסעיף ו' להצעה של אקוניס [ההדגשות שלי]:

(ו) בסעיף קטן (ה), בהגדרה "תושב זר", בסופה יבוא "ולעניין סעיף קטן (ב) – גם מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות(עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;

זהו האיזכור היחיד בהצעה של אקוניס ל"מסתנן" או לחוק ההסתננות. נדמה לי שהדרך ההגיונית להבין את הסעיף הזה היא "גם "מסתנן" ייחשב תושב זר לצורך איסור ההעסקה הקבוע בסעיף ב', ורק לצורך סעיף זה".

אני לא מתכוונת להגן על הצעת החוק הזו, ובטח שלא מתכוונת להגיד משהו טוב על אופיר אקוניס, אבל לפי הטקסטים עצמם סיוע לפליט לא יהווה עבירה גם לאחר שההצעה תעבור, וביקורת מוטב למקד במה שיש בהצעה ולא במה שאין בה.

למה כל הדיון הזה סביב "יכניסו אותי לכלא כי נתתי לפליט כוס מים" בעייתי? קודם כל, וכתבתי על זה בעבר כאן, הוא מסיט אותנו מהנקודה – השאלה האמיתית נוגעת ליחס למבקשי מקלט, לא ליחס לישראלים.
שנית, וזה לא פחות חשוב – ההצעה של אקוניס פועלת כהצהרת חוק, או חוקבק (קרדיט ליונתן על המונח). היא נועדה לעשות רעש ולהראות שאקוניס מתמודד עם בעיות אקטואליות, יותר ממה שנועדה לשנות את המציאות. הבלבול סביבה משרת בדיוק את המטרה ההצהרתית הזו – גיבוש דעת קהל לפיה ארגוני הסיוע הם עבריינים, ומסוכן לסייע למבקשי מקלט.
קל להבין את התסכול של ארגוני הסיוע, שחוטפים הרבה מאוד ארס, איומים, והאשמות מופרכות באחריות לאונס. מה גם שהממשלה שמצפה מהם למלא תפקידים שאמורים היו להיות באחריותה יודעת יפה מאוד לקלל אותם, לאמלל אותם ולהקשות על חייהם ועבודתם בצורה בלתי נסבלת ביום יום, אבל לנופף בהם כעדות למחויבותה לזכויות אדם כאילו היו דגל גאווה במרכז תלאביב כשזה מתאים לאינטרסים שלה.
מעבר לעובדה שהדיון הזה מתרכז בשאלה שאינה חלק מההצעה, התמרמרות מקוונת על כך שהממשלה רודפת אותי כי נתתי להלך כוס תה ומיטה1 אולי מוציאה אמפטיה (מוצדקת) מהחבר'ה, אבל מחזקת את התפיסה שפעולת ארגוני הסיוע בעייתית ושנויה במחלוקת.
כמו שינוי סדר יום חברתיכלכלי, זכויות אדם זה נושא פוליטי. אין טעם לברוח מכך. אפשר להתווכח על השאלה האם זו הצורה שנכון לעבוד בה והאם מדובר בקהל יעד פגיע במיוחד. זה דיון לגיטימי ורצוי. דיון בשאלה "האם ארגוני הסיוע עוברים על החוק" הוא שונה. סיוע לקבוצות חלשות בחברה הוא לא עבירה, הוא ציווי מוסרי. זו הנחת המוצא. זה המובן מאליו. “רופאים לזכויות אדם" אמורה להיות חלק מויכוח ציבורי בערך כמו "לתת" – אפשר להתווכח על השאלה אם עמותות המסייעות לשכבות מוחלשות עוזרות לממשלה להתנער מאחריותה לעניין, והאם הן מניחות פלסטר על סימפטום במקום להתמודד עם הבעיה, אבל אף אחד לא מתווכח על החוקיות של חלוקת אוכל לעניים.
לאנשים יש נטייה לזהות "מוסרי" עם "חוקי". הזיהוי הזה לא תמיד נכון, אבל הוא קיים. צריך לשנות אותו, אבל חבל להתעלם ממנו בהווה. הדיון הציבורי בישראל עדיין מקבל כמובן מאליו את הרעיון שאם החוק בישראל אוסר על "מוקד סיוע לעובדים זרים" לפעול, הבעיה היא במוקד סיוע ולא בחוק. אם עמותה היא חוקית, אז היא בסדר, שתעשה מה שבא לה.

את העמדה הזו צריך לערער ולצריך לבקר, אבל לא כאן ולא ככה. הנופך ההירואי של מרי אזרחי והפרת חוק בשם אידאל נעלה יותר נחוץ בהרבה מאבקים, אבל לא במקרה הזה. כאן צריכה להיות אמירה ברורה – להציע למבקש מקלט אוכל ומקום לישון בו זו לא עבירה, ואפילו גוף דפוק ושונא אדם כמו הכנסת הצליח להבין את זה בסופו של דבר. בינתיים.

1"הלשון השבדית" של אלתרמן. אמרנו סיוע לפליטים, לא?

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגירה, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על יאסרו אותי אם אתן לפליט כוס מים?

  1. עמיר הגיב:

    אני מסכים עם הניתוח הפוליטי אבל יש נקודה משפטית שבכל זאת נראית לי חשובה.

    ההבדל בין עבירה שיש עליה עונש מאסר של שנתיים לכזו עם עונש מאסר של חמש שנים הוא שהעבירה החמורה יותר היא "פשע" ולא "עוון". וזה מביא איתו שורה חדשה של עבירות כמו אי מניעת פשע, שניתן יהיה לתבוע בגינן את כל מי שמודעת להלנה/העסקה של אזיזרים ולא מדווחת לרשויות.

    • interspem הגיב:

      מסכימה שההבחנה חשובה, ויש לה משמעות במקרה הזה, ובאופן כללי, יש משמעות לשינוי המוצע – הוא פשוט לא נוגע לפליטים.
      סיוע לפלסטינים זה נושא חשוב שצריך לדבר עליו (ויש קבוצות ופרויקטים כמו "לא מצייתות" שמעלות בדיוק את הדיון החשוב הזה), אבל יש סיבה שכל הדיון הזה כרוך ב"מסתננים", וכרגע, אי ההבנה הזו היא בעיה.

  2. עדו הגיב:

    לא ככה… אז איך ומתי?

  3. ר.בקצה הגיב:

    "לתת" לא פונים למדינות זרות כדי שיאמצו את דו"ח גולדסטון. רופאים לזכויות אדם כן פנו.
    http://www.ngo-monitor.org/nif/nif_hebrew/nif3_hebrew.html
    אז אם אותו ארגון רופאים בוחר לשחק במגרש הפוליטי (ועוד במימון מדינות זרות!) הוא יחטוף ביקורת ובגדול.
    אי אפשר "לפעול נגד הכיבוש" (כפי שאומרים בנאוריסטית) מצד אחד, ולבכות אח"כ שבסה"כ מדובר במרפאה המטפלת בפליטים מסכנים
    http://mevucha.wordpress.com/2011/11/08/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%92%D7%9C%D7%96%D7%A8%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%9C%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%99/

    את מבינה, זה מעמיד את הסוכנות הזרה הזו באור קצת מגוחך.

    ולענין כוס המים למסתנן האומלל-
    הרי שנינו יודעים שלא מדובר בהגשת כוס מים אלא בהרבה יותר מזה:
    -הגשת עתירות למניעת החזרה-חמה למדינת המקלט המוכרת ע"י האו"ם מצרים
    -הגשת עתירות המאפשרות דה-פקטו למסתננים לעבוד בישראל
    -הגשת עתירות למניעת גירוש מסתננים לארצם, גם כשידוע שהאו"ם מחזיר אותם לארצם בעצמו

    בקיצור, נא לא לזלזל באינטילגנציה של הציבור. מטרת ארגוני הקרן החד"שה הייתה ונותרה הצפתה של ישראל במסתננים ובערבים כדי להביא לחורבנה של המדינה היהודית ולהקמת מדינה אש"פו-נאוריסטית על חורבותיה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s