אל תגידי נכבה

באותו היום בו נציבות זכויות האדם של האו"ם גינתה חוק שהועבר בקוויבק שבקנדה, ומגביל בצורה משמעותית פעילות פוליטית של סטודנטים, הונחה על שולחן הכנסתהצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון איסור פעילות פוגענית), התשע"ב-2012 ,של שלושים חברי כנסת מהימין, המציעים לאסור "פעילות פוגענית" באוניברסיטאות. מין צירוף מקרים כזה.

בחוק מופיעה שורת פעולות שיאסרו בתחומי מוסדות להשכלה גבוהה, ועל מוסדות שיפרו את האיסור יוטלו סנקציות.

לפני כמה ימים ניסה היועץ המשפטי של הכנסת לשכנע את חברי הכנסת שלא להגיש את ההצעה, בטענה שמדובר במהלך חריג, בלתי חוקתי, שאינו מקובל במדינות דמוקרטיות. מדינת ישראל הייתה מקום נחמד יותר אם הכנסת הייתה מקשיבה קצת יותר לאייל ינון, אבל למה שהיא תעשה דבר כזה. הפעולות האסורות הן:

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

(2) הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור;

(3) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;

(4) ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;

(5) מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה.

פעולות אלו בדיוק הוגדרו ב"חוק הנכבה1” כ”פעילות נגד עקרונות המדינה”, המצדיקה הפחתת תקציב מוסדות ציבוריים.

מלבד זאת, סעיפים 1-3 זהים במהותם, ומנוסחים באופן כמעט זהה, לסעיף בחו"י הכנסת המונע השתתפות רשימות בעלות מצע מסוים.

האם הסעיפים האלו נחוצים?

  1. נכון לעכשיו, ביטוי כזה אינו עבירה פלילית. גם כמגבלה על התמודדות בבחירות, הסעיף זוכה לפירוש די צר.
  2. הסתה לגזענות, אלימות או טרור, אסורות ממילא בחוק הישראלי.
  3. אין לי מושג מה פירוש "תמיכה" בטרור. אם מדובר בתמיכה מעשית – החוק אוסר ממילא סיוע לאויב הנאבק בישראל, ריגול, ומימון טרור. גם אם הכוונה לתמיכה “רעיונית” בטרור, החוק אוסר פרסום אהדה או עידוד לטרור.
  4. האיסור לא פלילי, כן גורר את הסנקציה הקבועה בחוק הנכבה. בג"צ קבע שאי אפשר לפסול את חוק הנכבה כבלתי חוקתי באופן גורף, אך שייתכן שניתן היה לתקוף חוקתית חוק דומה שבצידו סנקציה פלילית2.
  5. פגיעה בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה אסורה ממילא בחוק הישראלי. לא לגמרי ברור לי מה נחשב "השחתה או ביזוי פיזי" ואינו נכלל במסגרת הפגיעה בכבוד, אבל בסדר. הנטייה של המחוקק הישראלי לזלזל בכבוד האדם3 אבל להגן על כבודם של עצמים דוממים4 בעייתית כשלעצמו (שנאמר "לו הייתי מנורה בצבע תכלת, אז היה מצבי אחר").

כלומר – שלושה מחמשת הסעיפים מחייבים אוניברסיטאות לאסור בתחומן פעילות שבכל מקרה אסורה בחוק. הם מיותרים. באותה מידה, אלכס מילר (יו"ר ועדת החינוך ויו"ר שדולת הצעירים והסטודנטים בכנסת) יכול לבזבז את זמנו על הצעות לאיסור גניבה, אונס והטרדה מינית בשטח האוניברסיטה. מצד שני, ייתכן בהחלט שעדיף לכולנו שח"כ מישראל ביתנו יעביר את זמנו בהצעת חוקים קיימים, ולא בהצעת חוקים חדשים. הוא בלי ספק יגרום ככה פחות נזק.

במה החוק הזה שונה מחוק הנכבה?

יש מספר הבדלים משמעותיים:

ראשית, חוק הנכבה לא אסר על הפעילות בתחומי מוסד ציבורי – הוא קבע שהמוסד יפסיד בגללה כספים. זוהי סנקציה משמעותית, אבל חמורה פחות.
שנית
, החוק המוצע כולל פחות מנגנוני בקרה וגורמים מקצועיים המפקחים על ביצועו, מאלו שהיו מעורבים באכיפה חוק הנכבה.
שלישית, מדובר בהגבלה על כל פעילות ש"יש בה" התבטאויות כאלו, גם אם הן אינן "ממהותה". לפי בג"צ, מדובר בהבדל חשוב. נגיע לזה.
הדבר האחרון הוא שחוק הנכבה לא הוגדר כבלתי חוקתי ע"י היועץ המשפטי של הכנסת. נגיע לזה.

מה קבע בג"צ בעניין חוק הנכבה?

קודם כל – בג"צ לא דן בחוק לגופו ולא דן ביישום שלו.

בג"צ החליט שלא להכריע בשאלות החוקתיות בעתירה. ביהמ"ש5 קבע שהשאלה על חוקתיות החוק מוקדמת מדי, לא נקבע לחוק יישום קונקרטי, והתרחישים האפשריים שהוצעו אינם הכרחיים.

בג"צ כן ייחס משקל רב לשלבים השונים להפעלת סנקציה לפי החוק, לעריכת שימוע בטרם הטלת סנקציה, לקבלת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. הגנות כאלו אינן קיימות בהצעת החוק החדשה.

בנוסף, בג"צ ייחס משקל לניסוח החוק המטיל סנקציה על הוצאה שהיא "במהותה" לפעולות האסורות, ולא רק על הוצאה "שיש בה" אחת העילות. ההצעה החדשה נוסחה לאחר הקביעה הזו של בג"צ (שחברי כנסת בהכרח קוראים מה שיש לבית המשפט העליון להגיד על הרעיונות החוקתיים שלהם. זה לא שהוא גורם מוסמך למשהו, והם ממילא יכולים לעקוף אותו אחר כך), והיא מתייחסת במפורש לפעילות "שיש בה" אחת העילות המנויות. כלומר, ניתן היה לבחור בנוסח גורף פחות, ושלושים חברי כנסת העדיפו שלא לעשות את זה.

מה אומר היועץ המשפטי של הכנסת על החוק?

אייל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, מתנגד לחוק6. לדבריו, מדובר בחוק שאינו מקובל במדינות דמוקרטיות, הפוגע במידה לא מידתית בזכויות היסוד (כגון חופש הביטוי והחופש האקדמי). בחוות דעתו, מסביר ינון שהחוק בעייתי יותר מחוק הנכבה, ורומז שהוא בלתי חוקתי. לדברי ינון, החוק מאפשר לשר החינוך למעשה לבטל הכרה במוסד אקדמי ולגרום להפסקת פעולתו – סמכות שכיום אין לו.

אייל ינון הוא האדם שהגן על הכנסת בעתירה לבג"צ נגד חוק הנכבה. כשתוגש עתירה לבג"צ נגד ההצעה הנוכחית (כאשר הצעה זו תהפוך לחוק. ה"אם" קצת נאיבי במקרה הזה), הכנסת תצטרך למצוא לעצמה עו"ד פרטי – ינון ערך חוות דעת בה הוא מסביר את הבעייתיות בחוק. חוות דעת כזו תובא, מן הסתם, לבית המשפט כשידון בעתירה. סביר להניח שכדי לייצג את הכנסת בעתירה כזו ינון יצטרך לטעון נגד מסמך שניסח בעצמו. לא רק שזה נראה רע, אסור לעו"ד לטעון נגד כשרותו של מסמך כזה.

הגבלות חופש הביטוי ואפקט מצנן

לכל חוק שמגביל את חופש הביטוי יש השלכות שליליות. הדין הישראלי רואה בביטוי הפוליטי את הביטוי המוגן ביותר, ומאפשר גם התבטאויות מרגיזות, מקוממות, ושנויות במחלוקת. בתי משפט בישראל קבעו, במקרים רבים, שחופש הביטוי חל גם על דעות מקוממות, צורמות ומרגיזות. דעות שכולן מסכימים עליהן לא זקוקות להגנה חוקית.
מעבר לפגיעה בעצם הבעת הדעות האסורות, מגבלות על חופש הביטוי יוצרות "אפקט מצנן". אישה מהישוב לא תמיד יודעת איזה ביטוי נאסר בחוק ואיזה לא, ותעדיף להימנע גם מאמירות גבוליות ומותרות. מקבלות החלטות באוניברסיטה, שגם כך נוטות להגביל פעילות פוליטית לגיטימית, יחששו מסגירת המוסד בו הן מכהנות, ויעדיפו לא להסתבך.

זו לא טעות, זו בדיוק המטרה. כמוסד, אוניברסיטה היא מקום יחסית פוליטי וביקורתי, ויש בה קצת יותר מרחב לאמירות לא פופולריות או שנויות במחלוקת. החוק הזה לא הוצע כי פלסטינים תבעו בחזרה בתים שגורשו מהם ב-48. הוא לא הוצע כי ועד ראשי האוניברסיטאות ניסה לשנות בכוח את צביונה היהודי של מדינת ישראל. הוא לא הוצע כי הוועד המנהל של מכללת אחווה החליט להעמיד בראשה פרופסור בדואי ש"יאסלם את המכללה". הוא הוצע כי אנשים דיברו על מאורע היסטורי במקום ציבורי.

החוק לא מונע רק טקסי יום הנכבה. אוניברסיטה יכולה לאבד תקציב בגלל שמתקיים בה שיעור שיש בו ציון הנכבה. מכללה לא מתוקצבת יכולה לאבד את ההיתר שלה לפעול. החוק לא כולל חריג שמתיר ציון הנכבה למטרות לימודיות, נניח. הוא לא מתיר השחתה או קריקטורה של הדגל במסגרת יצירת אמנות בשנקר או בצלאל. מועדון דיבייט שמחליט להתווכח על אזכור הנכבה (או ביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית) מסבך את האוניברסיטה שלו בצרות7. פאנל שאחת הדוברות בו מתנגדת להגדרה של ישראל כמדינה יהודית יגרור סנקציות. בלי שימוע, בלי פיקוח, בלי חוות דעת.
ורבע מחברי הכנסת עומדים מאחורי הרעיון הזה, בנוסח הזה
.

1תיקון 40 לחוק יסודות התקציב, זמין כאן, בעמ' 14.

2בג"צ 3429/11בוגרי התיכון הערבי האורתודוקסי בחיפה נגד שר האוצר, כאן.

3על הצעת החוק הזו חתומים חברי כנסת שלא חסרות להם התבטאויות מיזוגניות, גזעניות, הומופוביות, אלימות, ומסיתות, כולל התבטאויות המהוות עבירות פליליות.

4כבודם של עצמים דוממים זה נושא מגניב (אולי אני מוטה, יש לי פרק נחמד על זה בעבודה סמינריונית) אבל זה יקח המון זמן ויסיט את הנושא.

5פס"ד של השופטת נאור, אליה הצטרפו השופטת בייניש והשופט ריבלין.

6חוות דעת מפורטת (PDF), כאן.

7אני יודעת שיש דיבייטוריות בקהל – חשבו על הנושאים שדיבטתן בשנה האחרונה. חשבו על הנהלת האוניברסיטה משנה את כל אלו שהיא מפחדת להפסיד בגללם כסף.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על אל תגידי נכבה

  1. נטע הגיב:

    לפני כמה שנים עשיתי עבודות יצירה עם אריתראיות. השתמשנו בעיתונים. הן חששו מאד מזה שמישהו יראה שאנחנו משחיתות את פניהם של אנשי ציבור(בטעות, לא ממש מציירות שפם וציצים וזה..) ויפגע בנו.
    זה היה נראה לי הזוי, וכמובן שהסברתי בחיוך שכאן אין דברים כאלה…

    מעניין עד לאן יימתח הגבול בין ביטוי לביזוי. וכמה אגו ופחד ישתלטו כדי להכריע בין השניים.

    אולי בתור תגובה ראשונה אני קצת יותר מדי בטייק אוף, אבל זו היתה אסוציאציה חזקה שרציתי לחלוק…

  2. Ziv Maor הגיב:

    שתי הערות:
    א. העובדה שאייל ינון הוא היועמ"ש של הכנסת, והכנסת מתעלמת מחוות דעתו, זה לא ממש ליקוי מאורות. המחלקה המשפטית המנופחת של הכנסת היא מוצב קדמי של האימפריאליזם השיפוטי בכנסת, ואייל ינון הוא מפקד המוצב. אם ינון מתנגד להצעת החוק הוא מוזמן להתמודד לכנסת ואז לדעתו תהיה משמעות. אני לא מתרגש מזה שינון ושופטי העליון עלולים לחשוב שמדובר בהצעה לא חוקתית, כי אני מאמין שזו דעתם הפוליטית האישית ולא עמדה בעלת תוקף מוסרי אחר משלי או שלך. אני אמשיך להאמין בזה כל עוד לא ישנו את שיטת בחירת השופטים.
    ב. את האמון שמשתמע מהפוסט שאת נותנת למערכת המשפט, אני נותן לרשות המבצעת שתהיה אמונה על אכיפת החוק. אין ספק שעצם הצעת החוק נובעת ממציאות שכנראה רוב בעם, באמצעות נבחריו, רואה כפסולה נורמטיבית. גם אם החוק מקנה לרשות המבצעת סמכויות נרחבות הפוגעות בחופש הביטוי, זה לא אומר שייעשה בסמכויות אלה שימוש בלתי מבוקר. זה לא כאילו בית המשפט, שגזר מהאוויר החם שיוצא מהפה של שופטיו את הסמכות שאין לו לבטל חוקים, יכול להטיף לאיזו מהרשויות האחרות על שימוש מרוסן בסמכויות…

    • interspem הגיב:

      א. יש ברשומה הזו שני חלקים – חלק משפטי, וחלק מוסרי. העמדה המוסרית של שופטי העליון, או ינון, באמת לא בעלת תוקף מוסרי שונה משלך או שלי. העמדה המשפטית שלהם כן. נכון לכרגע, שופטי העליון, ואייל ינון, הם עדיין גורמים מוסמכים יותר ממני וממך לנתח חוקתיות של מהלכים שונים. אם יש לך משפטן שמתמחה בדיני חוקה שאתה רוצה להביא את עמדתו ביחס לחוק הזה, אשמח לקרוא אותה.
      א2.העובדה שיועץ משפטי של הכנסת הגן על חוק הנכבה ומתנגד לחוק הזה אמורה לרמוז לך משהו. לגישתך, מה מסביר את ההבדל הזה?
      ב. אני לא נותנת אמון במערכת המשפט, אני הרבה יותר מדי שמאלנית בשביל זה. אני כן חושבת שבית המשפט העליון של מדינת ישראל הוא גורם חשוב מאוד לצורך הבנת הדין הישראלי. זה מצב מצוי, גם אם לא רצוי. אשמח לראות אותך טוען בבית משפט על בסיס ההנחה שפרשנות של ביהמ"ש העליון חסרת משמעות.
      ב2. ייכתן שזה לא היה ברור מספיק – הבעיה שאני מצביעה עליה כאן היא עם הכנסת, לא עם הממשלה. אם אתה עומד לטעון ברצינות שהכנסת מפעילה ריסון ושיקול דעת בחקיקת חופש ביטוי בתקופה האחרונה, נדמה לי שאין שום בסיס משותף לדיון בינינו.
      ב3. כרגע, החוק לא כולל מנגנוני ביקורת. יכול להיות שכשינוסח הצו, יוכנסו לתוכו מנגנוני ביקורת. בינתיים אין, ובינתיים הכנסת לא חשבה שזה חשוב. הרשות המבצעת אוכפת באופן סלקטיבי מאוד כללים הנוגעים לחופש ביטוי (אני משערת שלא נסכים גם על זה), ואני לא רואה שום סיבה לסמוך עליה.
      ב4. "גם בית משפט לוקח לעצמו סמכויות שאין לו" זו לא באמת טענה שמתמודדת עם שימוש לא מרוסן בסמכויות הרשות המבצעת. בהחלט יכול להיות שגם זו עושה את זה, וגם זה עושה את זה.

  3. איתמר הגיב:

    היי,
    יש עוד הבדל מחוק הנכבא – סעיף ג' של ההצעה :
    "יושב ראש המועצה להשכלה גבוהה יקבע, בצו, סנקציות שיוטלו על מוסד להשכלה לגבוהה אשר הפר את הוראות סעיף קטן (ב) "
    המשמעות היא שהסמכות הביצועית מועברת למל"ג, והמל"ג מורכב מאנשי האוניברסיטאות – כך שמדובר בהצעה מסורסת לגמרי.

  4. איתמר הגיב:

    🙂
    זה בדיוק המצב בעשרות שנים האחרונות ולא קורה עם זה כלום. המל"ג אחראי לביזיונות כמו במחלקה לפוליטיקה של ב"ג או השחיתות של בר-אילן ועדיין אין שינוים מבניים במערכת. כל עוד ניגוד העניינים שולט והאוניברסטאות מחליטים מי יושב בועדות, אז מדובר בגוף פרטי לחלוטין ולא בגוף ציבורי.

  5. איתמר הגיב:

    סבבה, שניכם צודקים וזה חוסר תשומת לב שלי.
    עדיין, קשה לי להאמין שמשהו מהכתוב בחוק יבוא לידי ביטוי בפועל. המערכת עצמה הרבה יותר חזקה מהחוק ומשר החינוך. אפשר לראות את זה במשכורות, בזלזול במבקר המדינה ובהתנהלות הכללית של המוסדות. אתה באמת מאמין שמרצה/תא סטודנטים יקבל עונש?

    • interspem הגיב:

      א. שתינו נשים, אבל אייחס גם את זה לחוסר תשומת הלב(:
      ב. אתאר רק את התרחיש שאני חושבת שיקרה, ולא מבוסס על היועמ"ש או העליון או משהו אחר. אוניברסיטאות מפחדות מבלגנים פוליטיים גם ככה. בן גוריון זו דוגמה טובה, אבל גם בתלביב ובחיפה יש מקרים. אני לא חושבת שהאוניברסיטה תעניש מרצה או תא – אני חושבת שהיא לא תאשר דברים מסוימים מלכתחילה, ותפעיל פיקוח הרבה יותר הדוק על מה שמתקיים. נדמה לי שבכל מקום שנראה קצת גבולי, האוניברסיטה תעדיף לקחת את הצד הבטוח. במקרים שבהם היא בכל זאת תיתן קצת מרווח פעילות, נשמות טובות כמו אם תרצו ומוניטורים למיניהם ירעישו קצת, והאוניברסיטה תוסיף מגבלה.
      אני לא מאמינה שנראה הרבה החלטות להפעיל סנקציות מתוקף החוק הזה. אני כן מאמינה שנראה הבדל אחרי שהוא יעבור, וזה כנראה יהיה בדיוק בזמן לסמסטר א' שנה הבאה.

      • איתמר הגיב:

        בן גוריון דוגמה טובה למה?
        למיטב ידיעתי, חוץ מכותרות בעיתונים לא משתנה שם כלום. המחלקה של גורדון עדיין מנוהלת ביד חופשית ע"י גורדון.. שום דבר לא השתנה. כנ"ל יפתחאל מהמחלקה לגאוגרפיה למרות שהוא מעודד לעבור על החוק והפרסומים שלו מסייעים לאוניברסיטאות (כמו יוהנסבורג) לאיים על האוניברסיטה בחרם וכו'.
        מה הצפי בכלל לגבי אישור סופי של החוק?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s