מי צריך פריווילגיות

השאלה שמעניינת אותי כאן אינה "למי יש פריווילגיות ומה הוא מרוויח מהן". ברור לי שיש קבוצות שנהנות מיותר פריווילגיות, לרוב לא מעוניינות לוותר עליהן, ושזה משפיע על ההסתכלות שלהן על העולם. ברור גם שבהרבה מקרים "חברות בקבוצות עם פריווילגיות" כולל אותי, ושזה לא בסדר. בואו נמשיך.

התכוונתי בכלל לכתוב את הרשומה הזו כתגובה לטענה במאמר של תום מהגר ב"העוקץ"לפני כמעט חודשיים. ואז עשיתי דברים אחרים. בכל זאת.


היה יכול להיות נחמד מאוד לחיות בחברה שבה לכל אחת יש נגישות שווה למשאבים, יכולת לשמור על עצמה ולקדם מה שחשוב לה. אנחנו לא שם, והשאלה היא מה לעשות בינתיים.

צד אחד רואה מערכת רקובה, מוטה, פוגענית וחסרת תקנה. אין טעם לנסות לרכך ולעדן אותה, ועדיף לתת ללחצים ותסכול להצטבר עד לפיצוץ, ואז להתחיל מחדש משהו טוב יותר. זה הצד שמאמין שצריך להיות יותר רע כדי שיהיה יותר טוב1.

הצד השני רואה מערכת רקובה, מוטה, ופוגענית שלא הולכת לשום מקום. אפשר לבחור לא לשחק איתה, אבל לא אני אשלם את המחיר הגבוה על לשבור את הכלים.

מהגר כותב:

על מנת לגלות סולידריות ולפעול פוליטית עם הקבוצה המזרחית המוחלשת, על השמאל הישראלי לוותר על היתרונות שהוא מביא איתו מהבית […]. לא רק להיות מודע לפריווילגיות שלו, אלא ממש להשעות אותן, באופן שבו הוא נאלץ לוותר על האפשרות לממש את כישוריו האישיים. אפשר לחשוב על זה כעל סוג של חלוקת משאבים הוגנת: בעל ההון הרוחניתרבותי מוותר על דבר ששייך לו כדין, וזאת על מנת לצמצם פערים עם חסרי האמצעים. כך, פעיל השמאל לא יפיק סרט על שכונת התקווה, אבל יפעל בצניעות בשביל להצמיח כוחות מתוך השכונה, שהם יהיו הקול שלה.

תואר אקדמי זו פריווילגיה. זו פריווילגיה לעמוד בדרישות, ואחת מהדרישות היא היכולת להשקיע כסף, זמן, ולאבד שעות עבודה לאורך כמה שנים. צריך תמיכה וגיבוי כדי שתוכלי להרשות את זה לעצמך. השכלה אקדמית צריכה להיות נגישה יותר, אבל גם מערכת שתתאמץ הרבה יותר מהנוכחית לא תהפוך השכלה גבוהה לפתוחה לכולן במידה שווה.

תואר במדעי הרוח (ולפעמים במדעי החברה) זו בכלל פריווילגיה – אפילו לא מדובר במקצוע שסביר שישפר את כושר ההשתכרות שלך לעתיד. כחברה, כדאי מאוד שיהיו לנו היסטוריוניות ובלשניות וחוקרות תרבות. לפרט, זה עדיין תחביב יקר מאוד, גם אם חשוב. אבל גם תואר במקצוע מעשי כמו משפטים הוא פריווילגיה. והוא קצת שונה מהפקת סרטים.

לא מובן מאליו לדעת מה אסור לעשות לך. יכולת לעזוב, להתמקח, לדרוש, לאיים, זו יכולת של מי שיודעת שמגיע לה. שימוש מרשים בשפה כתובה ומדוברת זו פריווילגיה. התמודדות עם בירוקרטיה בלי להתייאש זו פריווילגיה. אני לא בטוחה אם אלו פריוולגיות בעלות משקל יותר מהפקת סרטים, אבל אלו לא פרויקטים. זו צורת התנהלות יומיומית, טבעית למי שזכתה לה. ובהרבה מקרים היא עובדת.

ידע משפטי, ויכולת להשתמש בו, זו פריווילגיה. מוטב היה שצעירות עובדות יכירו את זכויותיהן, שאנשים לא יפונו מדירתם בניגוד לחוק, ושהמשטרה לא תיטפל לנערים שהסתובבו בשעה הלא נכונה בצבע הלא נכון ותמצא משהו להדביק להם2. היה עדיף שטפסים לביטוח לאומי, להוצאה לפועל, לסניגוריה הציבורית, יהיו פשוטים ונגישים מספיק כדי שכולן יוכלו להבין ולמלא אותם בלי עו"ד צמוד. ואולי יום אחד זה יקרה.

עד אז, להיות משפטנית זו פריווילגיה, בין אם אני משתמשת בה רק לטובתי או גם קצת לטובת אחרות (אלטרואיסטי לגמרי זו כנראה אשליה). נדמה לי שכאן הנקודה שחסרה אצל מהגר הכישורים האישיים שלי בלי ספק מועילים לי, השאלה אם הם יכולים להועיל לנשים נוספות, והאם זה ישתלם להן. למדתי משפטים כי אני חושבת שכן, ובינתיים אני לא מתחרטת. הצד של הרעיםמאוד לא הולך לוותר על שימוש בכלים משפטיים כל זמן שהם עובדים לטובתו, ומישהו (שלרוב די שונה ממני) נדפק מזה. בשביל "להצמיח כוחות בצניעות ובלי פריוולגיות”, השכונות לא צריכות אותי. שכל, כריזמה ויכולת ארגון יש לאנשים גם בלעדיי. תואר רלוונטי, לא תמיד. באופן מאוד עורכדיני ומאוד לא אנרכיסטי, אני מוכנה לשחק עם המערכת כדי שמישהו יקבל משכורת, קצבה, או ימשיך את חייו בלי רישום פלילי. ייתכן שאודרי לורד לא תהיה מרוצה ממני.

1קצת כמו הצד שבויכוחי שטחים, חושב ש"מחסום ווטש" ושאר דרכים להפוך את הכיבוש למעט יותר הומני רק עוזרות לגרור אותו לאורך זמן.
2אני בכנות לא מבינה איך נער נורמלי יכול לצלוח את גיל ההתבגרות בלי לעבור על החוק בכלל. אני יודעת שאח שלי והנערים שהתבגרו בסביבה בה אני התבגרתי הצליחו לצלוח את גיל ההתבגרות בלי חקירות במשטרה, אבל זה כי אף אחד לא טרח לחקור אותם, לא כי לא היה על מה.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על מי צריך פריווילגיות

  1. פינגבאק: מומלץ: מי צריך פריווילגיות « טיפול שורש

  2. פינגבאק: מומלץ: מי צריך פריווילגיות « טיפול שורש

  3. yossidavid הגיב:

    מעיין, זה מאמר נפלא שבמקרה יצא בדיוק כשפרסמתי מאמר משלי על ממשק קרוב. מבטיח תגובה מקווה שתאהבי אותה.

  4. פאסט סימפל? הגיב:

    לגביי הערה 2, נדמה לי שרוב האנשים שאני מכיר עוברים על החוק מדי פעם. אני יכול לחשוב על לפחות 4 עבירות שונות (לא כולל עבירות תנועה) שעברתי בחודש האחרון, מתוכן 3 עבירות שאני עובר בקביעות… נכון שמדובר בעבירות קלות שבמדינת ישראל בדר"כ לא מגיעים בגללם למשטרה.

  5. פינגבאק: שיעורי בית « האחות הגדולה

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s