נעליים

ניסיתי לקנות נעליים השבוע. הייתה לי רשימה די רצינית של סידורים ובירוקרטיות להתמודד איתם, ואחד הסעיפים היה לקנות נעליים – מלאכה איומה ושנואה עליי גם בימים כתיקונם.

כמו רבים לפניה, גם קארי בראדשו יכולה לסמן אותי ככשל חינוכי. אני יכולה להעביר שעות בחנויות תבלינים, בחנויות בדים ומלאכת יד וכלי עבודה. רק לא נעליים. הנעליים שלי בד"כ מתבלות היטב משלושה כיוונים לפחות לפני שאני נכנעת ללחץ הסביבה וקונה חדשות.
אם הייתה אפשרות אמיתית של "אני רוצה את אלו שיש לי עכשיו, רק חדשות ותקינות", קיומן של חנויות נעליים היה נוגע לי בערך כמו קיומם של סַפָּרים.

אבל האוטופיה החביבה הזו עוד לא איתנו, ובחורה צריכה נעליים, עדיף כאלו שיכולות להתמודד עם סתיו אירופאי וחורף אמיתי.

רק שלא יהיו מעור. ולא מחתיכת ניילון עם דבק פלסטי שתתפרק בשבוע השני לחייה. משהו שמסוגל להחזיק את הרגל יחסית ביציבות. לא הנעליים הפתוחות האלו שנראות כמו נעל בלט עם חרטום מחודד. ושיהיו במידה שלי. ובלי יותר מדי קישקושים. ולא עקבים. ראבאק, בלי עקבים. נעליים. לא משהו שאמור להיות בעייתי בעיר גדולה עם כמה מרכזי קניות מפורסמים במיוחד.

הסתובבתי במקומות זולים ובמקומות יקרים, סולידיים וצעקניים, ברחובות מרכזיים ושוליים, עם ובלי מבצעים. נסעתי במיוחד לנקודה מרוחקת כדי למצוא נעליים טובות ונטולות עור. לא עבד.

משהו פשוט בקווים נקיים, עם החלקים הדרושים לנעל ולא מעבר לזה, ושיהיו יציבות. וסולייה שטוחה, כי עקבים זה לא בריא ולא נוח. תיאור די מדויק לנעל, לא?

החנויות באמת מלאות בנעליים כאלו. כמעט בכל חנות שנכנסתי אליה יכולתי למצוא שפע זוגות נעליים שטוחות, סבירות ופונקציונליות. ואילו רק הייתי גבר במידה 43, הן אפילו היו מתאימות לי.

כל הסיפור הזה הוא צרות של עשירות. באמת לא משהו שמצדיק יותר מטרוניה קלה. אבל לטרוניה הזו יש מסגרת, והמסגרת הזו היא לא "אוף, אין לי מה ללבוש". נעלי גברים נועדו לשרת את הגברים שנועלים אותן. להרחיק אותם מהקרקע הרטובה והקרה, לשמור על כפות הרגליים שלהם יבשות, לא להכאיב להם בגב ולא להכאיב להם בכפות הרגליים, שיהיה אפשר לנעול ולחלוץ תוך פרק זמן סביר, ואם אפשר, להיות נוחות גם אחרי יום ארוך.

לא שאין נעליים כאלו לנשים – זה פשוט לא מובן מאליו שאלו הן תכונות הכרחיות לנעל. המאפיין העיקרי של נעליים לנשים (וגם אם הייתי רוצה, למישהי בגודל שלי אין אפשרות אחרת) הוא עקבים. אחרי זה, קישקושים ועיצובים. זה לא שאין שום דרך להימנע מזה – אבל זו ברירת המחדל. כגבר, אם אכנס לחנות ואחפש נעליים נוחות לערב או יומיום, למזג האוויר הנוכחי או הבא, כנראה אצא משם עם זוג נעליים. במקרה שלי, גם בלי להיות מקובעת מדי על משהו ספציפי, כדי להימנע מעקבים שלא לדבר על כלמיני צורות מאורכות, מחודדות, אסתטיות בדרכן אבל לא לגמרי תואמות רגל אנושית סטנדרטית – אצטרך להתעקש ולחפור עמוק.

ברור לי שזו זווית אחת מסוימת, שחנויות נעליים הן גופים מסחריים, ואם לא היו קונות לנעלי עקב מנצנצות ומבריקות, הן לא היו נמכרות בכל מקום. אני לא רוצה להיכנס לשאלות על "נעלי עקב כהפנמת הדיכוי", דימוי יופי ותודעה כוזבת. רק להצביע על ההבדל בין ברירת המחדל ל"נעליים" ו"נעליים לנשים".

לפני כמה חודשים נתקלתי בקמפיין חביב במיוחד, שהציג גברים בתנוחות שאופייניות לנשים בכרזות פרסומת. אני מאוד מחבבת את הקמפיין הזה. הוא שופך אור בצורה פשוטה ואלגנטית על נקודה עיוורת, וגורם לנו לשים לב כמה טבעי בעינינו לראות נשים בתנוחות מגוחכות ולא סבירות.

אני מזמינה אתכן לדמיין איתי גרסה של הקמפיין הזה. לקמפיין הדמיוני שלנו יקראו Walk a mile in my shoes. כל הנעליים במחלקת הגברים של חנות ותיקה ומכובדת יעוצבו כמו נעלי נשים. גברים שיבקשו נעלי ערב שחורות וסולידיות יקבלו המלצות שכוללות רצועות, סטילטו, חרטומים מחודדים וסירות מוארכות. אנשי עסקים מכובדים יגיעו ליום עבודה ארוך כשחרוט פלסטיק באורך חמישה סנטימטר מפריד בין הרצפה והחלק האחורי של כף הרגל שלהם. גברים שיוצאים מהבית בשמונה בבוקר וחוזרים בשמונה בערב, ובדרך צריכים לעשות דברים קיצוניים כמו הליכה או עמידה או נהיגה או עלייה במדרגות יתחילו לסבול תוך שעה וחצי מכאבי רגליים שימשכו עד סוף היום, ונראה כמה זמן לוקח עד שמי שמסתכל על זה יגיד "אוקיי, זה מגוחך".

.

[הערה מנהלית שאינה קשורה לנעליים:
ההנחה האופטימית שלי שכל מיני עניינים של מרחקים ועיניים ולבבות לא ממש רלוונטיים לבלוגים בתקופתנו המקוונת להפליא כנראה הייתה מעט מופרזת – אני לא מתכוונת להפסיק לכתוב כאן, אבל עם השינוי במיקום ובזמינות, כנראה שבכל זאת אעשה זאת לעתים רחוקות יותר]

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אל תקרא לי מותק. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

26 תגובות על נעליים

  1. עדו הגיב:

    נקודה מעניינת. על חוף הים גבר יכול ללכת חשוף חזה אבל אישה שתעשה זאת – לפחות בארץ – תעבור על החוק. לעומת זאת במסעדת יוקרה הגבר מצופה להגיע חנוט בחליפה שמכסה את כל גופו ואילו לאישה מותר ואפילו מצפים ממנה לחשוף גב, רגל או חלקים נרחבים מהחזה שלה. גבר שיגיע כך לארוחת ערב חגיגית ייזרק החוצה בגלל ההופעה המגוחכת שלו.

    • interspem הגיב:

      זה שקוד לבוש לנשים וגברים לא זהה זה ידוע.
      היבט מעניין אחד של ההבדל הזה, אגב, הוא שאין שום מזג אוויר שבו גם גברים בחליפות וגם נשים בשמלות ערב יוכלו להרגיש בנוח. לא יצא לי לבדוק אף פעם אם ברירת המחדל במקומות שזה הלבוש בהם היא חימום או קירור – יכול להיות מעניין.

      משהו פחות טכני ויותר פוליטי, כמובן, נוגע לשאלה מה נחשב אסתטי ואילו חלקים בגוף הם חלק מה"עיצוב" של הופעה אלגנטית. וכל החלקים שצריך לחשוף גם צריכים להיראות בהתאם, מה שבכלל מוסיף לנו עוד סעיף. אפשר גם להיכנס כאן לדיון על דברים כמו עניבה וחפתים (שקונים בכסף, מה שמתחבר לתפיסה שלנו את הגבר כצד עם הכוח הכלכלי), לעומת קישוטים כמו כתף או קרסול, שהם חלק מהיופי הנשי שצריך לעצב.

      • נועה ו הגיב:

        למעשה, כשחושבים על זה, קוד הלבוש היה צריך להיות הפוך:
        מתוך הנחה שאירועים ומקומות הדורשים לבוש ערב הם גם ממוזגים, גברים היו צריכים להסתובב עם שמלות חשופות גב, ואילו נשים שמטבען קר להן – להיות חנוטות בחליפות הכוללות ז'קט. ארוך.

  2. imprudence הגיב:

    1. מה לגבי נעלי עור? זה היה יכול לפתור את הבעיה? (ולשנות בכך את המוקד שלה)
    2. מה לגבי נעלי ספורט? אני מצאתי כאלה שבדיוק עוברות את רף המינימום הסביר, בשביל העבודה (שחור לגמרי)
    3. תגידי תודה שאת לו במידה שקטנה יותר מנעלי נשים אבל גדולה יותר מנעלי ילדים. עכשיו ~זה~ בלתי אפשרי, לא משנה איך מסתכלים על זה (מירמור מירמור)

    • interspem הגיב:

      1. אני לא נועלת עור. אין ספק שהיה לי הרבה יותר קל למצוא נעליים אם הייתה לי דרישה אחת פחות, אבל עור זו לא דרישה שאני מוכנה להתפשר עליה – אני לא קונה מוצרים מהחי גם כשזה הרבה יותר בסיסי, ועור זה באמת מותרות.
      2. נעלי הספורט הרגילות שלי באמת שחורות, למטרה זו, ונראות בסה"כ סביר – הן פשוט מתחילות להראות סימני עייפות, ולא כ"כ מסתדרות עם דברים אלגנטיים, והיה עליי לחץ כבד למצוא נעליים "אמיתיות" לאחרונה.
      3. זכור לי מחלקים מסוימים של גיל ההתבגרות, זה באמת חתיכת כאב ראש. והם גם עושים לך פרצופים מעצבנים כל הזמן – לא משנה איפה את בודקת, הם תמיד מתייחסים אלייך כאילו את בחנות הלא נכונה.

      • imprudence הגיב:

        1. אני רק אומרת שאולי תיאור הבעיה טיפה מטעה – הבעיה היא בחוסר מבחר שפוי של נעליים שהן לא עור. פחות עצם זה שמדובר בנעלי נשים (אני בטוחה ש99% מנעלי הגברים שאת רואה הן מעור)
        2. לחץ… שידחפו אותו. זה מה שאני אומרת.

        • נועה ו הגיב:

          לא. הבעיה קיימת גם עם נעלי עור.
          ואת זה אני אומרת בתור מי שהתחתנה עם נעליים שטוחות לגמרי.
          קניית נעליים היא סיוט בשבילי, עד כדי כך שפשוט הוצאתי את ה"לא עור" מרשימת השיקולים. אני שונאת לקנות נעליים, אני קונה נעליים רק כשממש חייבת, וזה אומר – פעם בכמה שנים כשהזוג הקודם מת, ולכן אני קונה עור, אם נמצא זוג נוח מעור.
          וכן. לגברים יש היצע הרבה הרבה הרבה יותר טוב ונוח ומתאים.
          רק שהם באים רק במידות של גברים.

        • interspem הגיב:

          אבל, אבל…למה התחתנת עם נעליים? לא היו בסביבה אנשים בשר ודם שהסתדרת איתם?

          [אני מצטערת, זה היה בלתי נמנע. ניסיתי ללכת, לעשות משו אחר, לא עבד]

  3. סמדר רגב אגמון הגיב:

    אני לא חושבת שזה צרות של עשירות. הרבה מאיתנו מתמודדות עם קשיים יותר קריטיים, אבל הנעליים בהחלט מתווספות לרשימה. אני הולכת על זה כמה שעות ביום – אם זה לא מתאים לי, זה ישפיע על הכל. אני אישית מאוד מתוסכלת שאין נעלי ריצה אלגנטיות מספיק, שאוכל ללכת איתן כל הזמן, כל עוד אין גשם. במקום זה אני מחליפה לנעליים היפות שלי כשאני מגיעה לעבודה. גם נאלצת לסחוב על הגב משקל נוסף, וגם הולכת רוב היום בנעל פחות נוחה

  4. עדי הגיב:

    לפי מה שאת מתארת את בעצם מעוניינת בנעלי גברים.
    אז מה בדיוק מונע ממך לקנות נעלי גברים?

  5. ענבל הגיב:

    אתחיל בנקודה פרקטית: אולי כדאי שתתחילי חיפושים אחר נעליים בחנויות לנעליים אורטופדיות- המון נשים ש"התבגרו קצת" (אחרי לידה, מבוגרות, נשים שעובדות כל היום על הרגליים ולא רק יושבות במשרד) פונות ישר לחנויות כאלה. יש בהן המון נעליים שלא מעור, נוחות ובריאות- ולא רק נעלי ספורט, אלא גם ממש נעליים אלגנטיות.
    מבחינת הדיון הפמיניסטי: אכן, זה עצוב ומגוחך בעיניי שנשים מוכנות ללכת כל כך רחוק מבחינת אי הנוחות שהן מוכנות לסבול רק כדי להיראות יפות כמו שהחברה מצפה מהן. באופן אישי, אני חושבת שהעובדה שרוב הנשים מורידות שיער מהרגליים היא אפילו יותר קיצונית מלבישת נעלי עקב (למרוט שערות מהרגליים זה ממש כואב!!!), אבל יש גם קצת מקום לאופטימיות: בעיניי, הסיבה שנשים עושות את הדברים המשונים האלה נובעת מכך שחברות מסחריות מכרו להן את הלוקשים האלה (שעקבים זה סקסי, או שרגל נטולת שערות היא יפה יותר) כדי להרוויח כמה שיותר כסף. לראיה- בעבר, רוב הנשים האירופאיות לא נהגו להוריד שיער, עד שהגיעו קמפיינים ענקיים של חברת ג'ילט.
    כשהכוח המניע מאחורי מכירת שטויות לא נחוצות (כמו נעליים עם עקב או הסרת שערות) הוא מסחרי, אז הוא נוטה להגיע גם לגברים. נכון שעוד יש כברת דרך עד שגם גברים יגיעו לרמת הגיחוך שלנו, אבל פה ושם כבר רואים שהרבה יותר פרסומות להסרת שיער פונות גם לגברים. כנ"ל גם לגבי פרסומות לאימונים בחדרי כושר, ומותגי ביגוד לגברים. מסתמנת מגמה של לחץ גובר והולך גם על גברים להתאים את המראה שלהם לגחמות חברתיות, לפחות לדעתי. אמנם זה לא הופך את נעלי העקב ליותר נוחות, אבל אולי לפחות נתקרב לשוויון באי-הנוחות.

  6. Lux Aeterna הגיב:

    ניסית בחנות של קרוקס? יש להם מבחר מפתיע.

  7. נעמה הגיב:

    תודה על הקישור לגברים מציגים בתנוחות של נשים…
    פרקטית, יש מעצבת נעליים בשם רוני קנטור, שעושה נעליים לא מעור, ויש לה גם שטוחות. לא יודעת אם תתחברי לסגנון (אני לא כ"כ). כאן, למשל http://www.look.co.il/look-C162.aspx. ויש לה גם דף בפייסבוק.

    • interspem הגיב:

      נדמה לי שאני זוכרת סדרת כרזות נוספת בכיוון הזה, אבל אני לא מצליחה להיזכר איפה ראיתי אותה. אוסיף אם אמצא.
      ותודה על הקישור הפרקטי – בינתיים מצאתי זוג, אבל אם ענייני נעליים עדיין יהיו על הפרק כשאחזור לישראל, אבדוק אצלה.

  8. פינגבאק: נמאס לשתוק « האחות הגדולה

  9. ponetium הגיב:

    טבע נאות וקלארקס וקרוקס מציגים מבחר סביר למדי בעיניי, אם כי גם שם אפשרי למצוא מעור, למרבה הצער.
    אכן, זו בעיה אמיתית.
    כמי שיש לה בעיות במבנה כף הרגל ולכן לא יכולה עקבים הפכתי להיות מנבאת שיטת מציאת הנעליים על שם האורגזמה של הרגל (אם לרגל אין תחושה אורגזמתית של הקלה בנעל, זה לא זה…) ולמרות השיטה הזו, אין מנוס מלכתת את הרגליים. אני חושדת שהפיתרון היחיד הוא למצוא את המודל הנוח של הנעל שכבר יש לך ומשהתבלתה להזמין את אותו המודל בדיוק מהאינטרנט (אם החברה לא הורידה אותו, כפי שקורה יותר מידי).

  10. Ayala Levinger הגיב:

    "הנעליים שלי בד"כ מתבלות היטב משלושה כיוונים לפחות לפני שאני נכנעת ללחץ הסביבה וקונה חדשות." (בדרך כלל חבר שלי אומר לי שאני מגזימה וצריכה כבר לקנות נעליים חדשות אחרת הוא לא רוצה ללכת לידי ברחוב…)
    "אם הייתה אפשרות אמיתית של "אני רוצה את אלו שיש לי עכשיו, רק חדשות ותקינות", קיומן של חנויות נעליים היה נוגע לי בערך כמו קיומם של סַפָּרים. " מעולה, כאילו אני כתבתי את זה מילה במילה:)))

  11. ארגמן הגיב:

    ולעניין "קיומם של ספרים" – מתי באמת יהיו ספרים שיעשו לאשה תספורת "של גבר" אבל באותו מחיר ?
    הרי אשה שנועלת מידה 43 תוכל לקנות נעלי גברים במחיר הרגיל, אז מדוע אשה עם שיער קצוץ לא יכולה לקבל תספורת במחיר שגבר משלם ?

  12. דימיד הגיב:

    האמת, אף פעם לא הבנתי למה החלוקה היא לפי נשים/גברים ולא לפי צורת כף הרגל.
    לא יודע אם הם עושים משלוחים לאנגליה, אבל אולי זה יעזור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s