הנחה לקצינים במדים

משטרה

במשך שלוש שנים לפחות קצין המשטרה מרדכי שי קריאף השתמש בסמכות והמדים שנתנה לו משטרת ישראל כדי לאיים על נשים בזנות, לסחוט אותן, ולדרוש מהן יחסי מין¹.

קריאף היה קצין בתחנת חדרה. מפקד התחנה במשך ארבע השנים האלו היה סגן ניצב בני הרנס, כיום מפקד משטרת כפר סבא. תושבות כפר סבא בטח ישנות בשקט בידיעה שגורם הביטחון הבכיר באזור שלהן לא מסוגל לתפוס עבריין שמסתובב לו בתחנה במשך שלוש שנים.

פרקליטות

בשלב מסוים קריאף נתפס והוגש נגדו כתב אישום, בו מוזכרות ארבע מתלוננות שונות. בכתב האישום המקורי הואשם קריאף גם באונס. הפרקליטות חתמה עם קריאף על הסדר טיעון, והוא הודה בעובדות בכתב אישום מתוקן. כמו בפרשת ליאור מסורי, גם בכתב האישום הזה אין זכר לאונס.

האישום באונס נעלם מהמקרה שבו קריאף התחזה ללקוח וקיבל את כתובתה של אישה שעסקה בזנות. הוא הגיע במדים. היא חששה לפתוח, הוא דרש שתפתח את הדלת, אמר לה שמעשיה אסורים והוא יכול לעצור אותה. בהמשך איים עליה ש"אם את רוצה שנסגור את העניין בינינו ואני לא אעצור אותך, קבלי אותי". בכתב האישום נאמר שהיא קיימה עמו יחסי מין בשל הפחד שיעצור אותה או יפגע בה בדרך אחרת. גם הפרקליטות הבינה שזה אונס, עד עסקת הטיעון.

במקרה אחר שנעלם מכתב האישום המתוקן, קריאף הגיע לדירתה של אישה שעסקה בזנות, ואמר לה שהוא יודע מה קורה בדירה. היא פחדה שתיעצר והתחילה לבכות. הוא הרגיע אותה, ורמז לה שהוא רוצה לקיים עמה יחסי מין. כמה ימים אחר כך הגיע אליה, במדים. היא סירבה לפגוש אותו. הוא לא ויתר. היא אמרה שהיא לא רוצה לשכב איתו. הוא לא ויתר. היא אמרה שעם לקוחות היא עוטה מסיכה, והעובדה שהוא מכיר את פניה וזהותה האמיתית משפילה אותה. הוא לא ויתר. רק אחרי שהבינה שהוא לא יוותר עד שתשכב איתו, הסכימה לעלות איתו לדירה.

נעלמו גם העובדות שמראות שלפחות במקרה אחד, ההסכמים המושחתים של קריאף היו עם בעלת הדירה, אבל סקס הוא קיבל מנשים אחרות – נשים שההסכמה שלהן לסידור הזה, אם הייתה כזו, לא מוזכרת.

נשאר כתב אישום שעולה ממנו בעיקר שקריאף לא סיפר למפקד מה הוא עושה בשעות הפנאי, ושילם לכמה זונות שלושים ש"ח בשביל שירות ששווה מאתיים.

בית משפט

למרות שהלקוח שלו הודה במעשה מגונה, עוה"ד של קריאף, יצחק כהן, הזכיר לבית המשפט שהאינטרס שנפגע הוא "אינטרס כלכלי ולא מיני".

אחרי הכל, זונות הן נשים שמוכרות יחסי מין. עורכי הדין, בית המשפט, הפרקליטות, כולם מקבלים כמובן מאליו את הרעיון שמרגע שלקוח פוטנציאלי בירר את התנאים והמחיר, מובן מאליו שהזונה תשכב איתו. מובן מאליו שלא משנה מי עומד בדלת, הוא ייכנס לדירה שלה ולמיטה שלה. שאת זונה כבר הסכמנו, עכשיו נשאר רק לבדוק את המחיר.

שום אינטרס מיני לא נפגע כשגבר אומר לאישה שהמחיר שלה הוא מה שמתחשק לו לשלם, מתי שמתחשק לו, איך שמתחשק לו. שום אינטרס לא נפגע כששוטר אומר לאישה "אם את רוצה שלא אעצור אותך, קבלי אותי"². שום אינטרס מיני לא נפגע כשאישה נאלצת לקיים יחסי מין שהיא לא מעוניינת בהם, מאיימים עליה ומשפילים אותה.

בית המשפט קבע שקריאף "ניצל את כח השררה על מנת לסחוט מהמתלוננות יחסי מין במחיר מופחת משמעותית ולקבל שוחד מיני. הנאשם מעל באמון הציבור ופגע קשות בתדמיתו של הארגון בו היה חבר. זהו לב ליבו של כתב האישום.”

בית המשפט מודע לעובדה שנשים בזנות שייכות לאוכלוסייה מוחלשת. הוא מציין במפורש שהן לא באמת יכולות לפנות למשטרה ולהתלונן שקצין משטרה במדים פוגע בהן. הוא מודע לכך שקצינים כמו קריאף מחסלים סיכוי שנשים כאלו יפנו למשטרה בעתיד. אבל זה לא לב ליבו של האישום. קריאף ניצל את המדים שלו כדי לקבל הנחה, ועכשיו הציבור לא יסמוך על שוטרים.

השופטים שיף, הורוביץ וקינן מביהמ"ש המחוזי בחיפה הרשיעו את קריאף בארבעה מקרים של הפרת אמונים (עבירה שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר), שני מקרי סחיטה באיומים (עונש מירבי של שבע שנים), לקיחת שוחד (עשר שנים) ומעשה מגונה (שלוש שנים). העונש המירבי על אונס הוא שש עשרה שנות מאסר, אבל זה, כאמור, נמחק מכתב האישום.

התביעה המליצה על עונש שבין שש לשמונה שנות מאסר, וכן קנס ופיצוי למתלוננות. בית המשפט העריך שרף הענישה המקובל עבור כל אישום בנפרד בשלושה מהמקרים נע בין חודשים ספורים לשנתיים מאסר (כלומר – בין שנה וחצי לשש שנים יחד). במקרה הרביעי, שממנו נמחקו העובדות המראות שקריאף לא ויתר עד שהנפגעת שכבה איתו ונשאר רק אישום בהפרת אמונים, רף הענישה הוא כמה חודשי עבודות שירות.

בית המשפט גזר על קריאף שנתיים מאסר בפועל – לא רחוק מהגבול התחתון של רף הענישה במקרים האלו. פיצוי לנפגעות לא ניתן. אחרי הכל, קבע בית המשפט, "ערכו של השוחד, מבחינה כלכלית, לא היה רב”.

1תפ"ח (חיפה) 52896-01-12 מדינת ישראל נ' מרדכי שי קריאף

2והעובדה הזו נשארה גם בכתב האישום המתוקן, שבו קריאף הודה.