רשות האוכלוסין לא יודעת מיהו פליט

רשעות האוכלוסין מעוותת את ההגדרה "מיהו פליט" בדו"ח השנתי שלה.
ההגדרה בדוח היא "מעמד פליט נקבע בהתאם לכללים שנקבעו באמנת האו”ם לפליטים. בהתאם לאמנה זו מעמד פליט ניתן למי שסבל באופן אישי מרדיפה על רקע דת, גזע, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית או הבעת דעה פוליטית."
החלק הרלוונטי בהגדרה באמנת הפליטים מתייחסת למי ש"נמצא מחוץ לארץ אזרחותו […] בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;".
ההדגשות שלי. את ההבדל קל לראות, ולמשמעותו נגיע בהמשך.

מאחר שמדובר בהבדל בולט ומשמעותי בין המקור שאליו הרשעות מפנה, ובין התוכן שהיא מייחסת לו, חשבתי שכדאי לבדוק על דעת אילו גורמים נכתב החלק הזה בדוח. אולי עובדת זוטרה פיספסה משהו והנושא בטיפול. פניתי בשאלה לסבין חדד1, דוברת רשות האוכלוסין, ולדבריה:

"כל מסמך שמפורסם על ידי הרשות הוא מקור מוסמך וזה ממש לא משנה מה שם האדם שחיבר חלק ה או אחר ממנו.
ברגע שהוא מפורסם מטעם הרשותזה מסמך רשמי ואת יכולה להסתמך עליו."

כלומר, הדוח הזה מהווה מקור מוסמך לעמדתה המשפטית של רשעות האוכלוסין – עמדה שלמעשה מעוותת את המקור הבינלאומי שעליו היא לכאורה מסתמכת ומתעלמת מחלק משמעותי ממנו. שזה בערך כאילו משרד החוץ היה טוען שלהבנתו ארה"ב זה החלק שמצפון לקו מייסון דיקסון.

הטעות הזו בהגדרה מעידה על היעדר הבנה בסיסית בתחום שהוא חלק חשוב מפעילות הרשות.
הטיפול בפליטים נועד לסייע למי שאינו יכול לזכות להגנה במדינתו. זוהי מטרתו המרכזית וזו הסיבה לקיומו והסדרתו בדין הבינלאומי. מניעת סבל נוסף ולא הכרה בסבל שנגרם בעבר.
השאלה שיש לענות עליה היא האם האדם צפוי לסבול רדיפה (בשל סיבות מסוימות) בארץ מוצאו. למרות שרדיפה בעבר יכולה להיות אינדיקציה טובה לאפשרות של רדיפה בעתיד, היא לא הראייה הרלוונטית היחידה, וודאי שאינה המבחן המרכזי.

ההגדרה שמופיעה בדו"ח הרשעות, אם כן, היא הגדרה שמצמצמת מאוד את קבוצת הזכאים להכרה כפליטים.
אם ידוע שבני גזעי או דתי נרדפים במדינת מוצאי, אבל אני אישית טרם סבלתי מרדיפה, לפי דוח רשעות האוכלוסין לא אהיה זכאית להכרה כפליטה. אם חברים במפלגה שלי סיפרו לי שסבלו מעצרים ועינויים בגלל פעילותם הפוליטית, וברחתי בגלל החשש מעינויים, בשביל רשעות האוכלוסין ברחתי מהר מדי. אם היו עלי צלקת או שתיים, היה על מה לדבר.

ישראל טוענת לעתים קרובות שטיפולה בפליטים תואם לאמנות וסטנדרטים בינלאומיים. בעמוד שממנו לקוחה ההגדרה המעוותת לפליט מוזכרת שוב המחויבות לפעול לפי אמנות בינלאומיות, ומוזכרת המעורבות של גורמים בינלאומיים כמו נציבות האו"ם לפליטים ומדינות כדוגמת ארה"ב בהכשרת יחידת הRSD (קביעת מעמד פליט).
אבל הסטנדרט של רשעות האוכלוסין, כפי שמצוטט בבירור במסמך רשמי שלה, הוא כזה שחורג מהסטנדרט של אמנת הפליטים, מדינות העולם (ביניהן ארצות הברית), ונציבות האו"ם לפליטים.
הנציבות, למשל, קובעת במפורש שההכרה בפליטות לא בהכרח תתבסס על ניסיונו האישי של המבקש.2

הדוח מספר לנו עוד שבשנתיים האחרונות דחתה הרשעות על הסף 5864 בקשות מקלט, ורק 14 אנשים הוכרו כפליטים. מתוך למעלה מארבעעשרה אלף בקשות מקלט מאז הקמת יחידת הRSD (לפני ארבע שנים), רק 22 אנשים קיבלו מעמד פליט.

אבל זה, כמובן, רק בגלל שכולם מהגרי עבודה. אין שום קשר בין אחוז ההכרה הנמוך מאוד הזה, ובין העובדה שרשעות האוכלוסין מחילה סטנדרטים שונים מהנהוג בעולם, בניגוד לדין הבינלאומי ולסטנדרטים מקובלים, ולא יודעת מה האומרים הכללים שהיא טוענת שהיא מצייתת להם.

1הנוסח המלא של השאלה שלי: "ראיתי שפורסם דוח על פעילות רשות האוכלוסין וההגירה בשנת 2012 (מעניין מאוד, אגב),ורציתי לשאול אותך מי אחראי לחיבור חלק ה"פעילות הומניטרית" בדוח, ובפרט, החלק העוסק בפעילות שמקורה במחויבות למסמכים בינלאומיים.
האם חלק זה נכתב לאור עמדת הגורמים המשפטיים ברשות האוכלוסין?
האם ניתן להסתמך עליו כמקור לעניין זה?"

2 Handbook on Procedures and Criteria for Determining Refugee Status
43.
These considerations need not necessarily be based on the applicant's own personal experience. What, for example, happened to his friends and relatives and other members of the same racial or social group may well show that his fear that sooner or later he also will become a victim of persecution is well-founded. The laws of the country of origin, and particularly the manner in which they are applied, will be relevant.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגירה, הכל שפיט והרשות נתונה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s