מופע האימים של פרופסור סופר

לשר הפנים הוגש אתמול מסמך המרכז את המלצות ועדת סופר לטיפול ב"הסתננות" (או בשמו הרשמי "המלצות צוות משימה לעצירת ההסתננות לישראל ולהרחקת אלה השוהים בישראל שלא כחוק").

ראוי לציין כאן שהשימוש במילה "מסמך" נובע מהיעדר כותרת מתאימה יותר לבדיחה העצובה הזו.

מאז הפרסום שמעתי כמה ניסיונות להשוות בין המסמך הזה לדו"ח לוי. להשוואה כזו אין בסיס.
אדמונד לוי הגיש דו"ח רציני, ועשה כל מאמץ אפשרי לבסס את הטענה שלו. אפשר לטעון שהוא נבחר כדי לחבר דו"ח מטעם, ירה את החץ ואז צייר את המטרה, או התעלם מכלמיני נקודות שוליות כמו פרשנות מקובלת של הדין הבינלאומי. אולי, אבל דו"ח לוי נראה כמו חוות דעת מומחה שמוגשת לקובעי מדיניות. על מסמך ההמלצות של ועדת סופר חתומים לא פחות משני פרופסורים (אחד מהם מומחה לגריאטריה. מומחה להגירה אין), ובכל זאת ספק אם הוא היה זוכה לציון עובר בבי"ס תיכון.

מדובר באוסף של הצהרות דמגוגיות, מאיימות, עילגות, ועתירות סימני קריאה1.
למעט הפניה למאמר של אחד ד"ר צבי ליבמן שעשה (כך במקור) את עבודת הדוקטורט שלו בנושא שקשור להגירה לאירופה – לא ברור על מה הוועדה מבססת את “ממצאיה”. ההמלצות כוללות לא מעט נתונים, מגמות ומספרים, ובשום מקום לא נאמר מאיפה המספרים האלו מגיעים2 גם כשהם סותרים נתונים רשמיים של ממשלת ישראל.

אם זה אופי המסמך, למה לטרוח להתייחס אליו?

קודם כל – כי מהדיווחים בתקשורת קשה להבין את הפער בין מה שאנחנו חושבות עליו כ"דו"ח של ועדת מומחים" ובין המלצות ועדת סופר.

שנית – כי בעוד כמה חודשים ניתקל בהפניות למסמך הזה כבסיס לכלמיני טענות. בנאומים של שרים, הצעות של חברי כנסת או סתם דיונים ברשת. וכשמישהי תצטט איזה מסמך רשמי שערכה ועדה שחברים בה פרופסורים ושופטים, כדאי לזכור את אופי המסמך המדובר, מה שיש בו ומה שאין בו.

מאחר שאין לי כוונה להשקיע בביקורת על מסמך ההמלצות יותר זמן ממה שהושקע בכתיבתו, והרשומה הזו ארוכה גם ככה, לא אתייחס לכולו, אלא בעיקר לשתי בעיות – הצגת נתוני הזרים השוהים בישראל, ואופי המלצות הועדה.

המסמך כולל כמה תיאורים מרתקים של המציאות:

  • יחסי שחוריםלבנים בארה"ב, למשל, הם דוגמא לשלב המאבק של המהגר בקבוצה המארחת.
  • אוכלוסיית הבדואים בישראל "חלשה וזקוקה להרבה סיוע", ועניי עירך קודמים. הטיעון החברתי החשוב הזה מופיע קצת לפני פרק שלם שמוקדש לחישוב אחוז היהודים בישראל (היהודים. לא האזרחים, לא אלו שנולדו כאן – היהודים). ולהכללת כל שאר הקבוצות ב"אסון כלכלי חברתי".
  • "ישראל הפכה להיות גן עדן של המזה"ת, ואליה נוהרים אלפים מכל המרחב המזרח תיכוני (מעיראק, סוריה ירדן ומצרים בנוסף לזרם מתמיד של פלסטינים)”. אלפים. מעיראק. וסוריה. וואלה.

חלק חשוב הוא מספר הזרים בישראל.
תחת הכותרת "תמונת מצב של ההגירה הבלתי חוקית לישראל 2012" סופר ולהקתו3 מציינים בלי לפרט שבישראל נמצאים היום חצי מיליון זרים, אבל שהערכות נוספות מגיעות עד 650-750 אלף.

כבר הכותרת מטעה – תחתיה מוזכרים מספרי הזרים השוהים בישראל (לכאורה), ובכלל זה תיירים, סטודנטים ועובדים בעלי אשרה בתוקף.
הבעיות לא נגמרות בכותרת.

מתוך המספר הזה, בין מאה למאתיים אלף הם עובדים זרים (השוהים בישראל כחוק ושלא כחוק – הועדה מכניסה את כולם לקטיגוריה אחת, אולי כדי לא לנופף במספר האשרות שאלי ישי מחלק ליבואני עובדים זרים).

נתונים של רשות האוכלוסין מגיעים בערך למאה אלף4. מאיפה צצו עוד מאה אלף? “המחבר ניסה לאמוד את מספר העובדים הזרים שלא כחוק רק במרחב ת"א אילו המסתתרים בבתים פרטיים ומספרם כנראה מאות ואלפים".

אה. במדינת ישראל יש כמאה אלף איש שהרשויות לא מודעות לקיומם. הם לא נכנסו באשרת תייר, הם לא "הסתננו" דרך הגבול עם מצרים, הם לא עברו בנתב"ג, הם לא פלסטינים, והם לא חלק משום קבוצה אחרת שמשרד הפנים יודע לספור. רק ארנון סופר יכול לאמוד את מספרם.

מאה אלף נוספים הם "אחרים" – נניח, סטודנטים זרים ותיירים (לא "תיירים שתוקף האשרה שלהם פג" – זו קטיגוריה אחרת – תיירים סתם. אלו שנועה תשבי ביקשה שנביא לה מחו”ל). כלומר, קבוצות שבאופן כללי נוטות לחזור למדינת המוצא ולא להשתקע כאן (כמו גם עובדים זרים רבים הנמצאים בישראל באשרה, אגב). מה למספר התיירים ולחישוב האיום הדמוגרפי על האוכלוסייה היהודית בישראל? שאלה מצוינת.

המספר הגבוה ביותר ברשימה הוא של שב"חים פלסטינים – 300 אלף. המקור הוא "נתוני המחבר משנת 2004 על פי עבודה שנעשתה ע"י במכללה לביטחון לאומי, מספרים אלו גדלים כל הזמן". יש שלושה דברים ששווה להגיד על הנתון הזה.

האחד הוא שהביסוס שלו הוא הערכה מלפני כמעט עשור, ואם ישנם נתונים עדכניים יותר המראים שהמספרים גדלים, לא ברור למה לא להשתמש בהם.

השני הוא ש-2004 היא נקודת זמן משמעותית בין לפני גדר ההפרדה ואחריה, ומוזר שמי שחלק חשוב מהמלצותיו נוגע לבניית חומות וגדרות מתעלם לחלוטין מהשפעות הגדר המסוימת הזו על כניסה לישראל.

השלישי הוא שהערכות מקובלות נעות בין כמה אלפים5 לכמה עשרות אלפים6. ההערכה של סופר היא בערך פי שש מההערכה הכי גבוהה שאיזשהו גורם ממשלתי הגיע אליה בארבע השנים האחרונות.

החלק הזה הוא אחד מרבים בהם מוצגים מספרים ואחוזים שאמורים להראות מגמות שונות. במקרה הזה, אלו נתונים שמידע עליהם מפורסם ברשת בחינם ובעברית. ניתן לשער כמה מדויקים הנתונים האחרים.

TheCountSesameStreet
ההמלצות עצמן

כפי שאפשר להבין משמו, לב המסמך הזה הוא הצעת המלצות מעשיות.

חלק מההמלצות מעידות על השקפת עולם מוסריתמעניינת, למשל:

  • סופר מציע לגבש כללים לירי, מעצר וסיוע לנזקקים ליד הגדר – עמדתו הברורה היא שיש להיות קשוחים כדי ליצור הרתעה. לירות בראשונים שמתקרבים לגדר כדי שאחרים יפחדו, כנראה.
  • בארגוני הזכויות יש לראות "מטרד בעל חשיבות אסטרטגית", למנוע כניסה לשטחים רגישים, לעצור "חתרנים ומסיתים". בכמה נקודות נרמז שחלקם אנטישמים ותומכים בטרור.
  • בנספח נפרד מציע עו"ד אורי קידר תכנית שתאפשר ל"מסתננים" לעבוד במשך תקופה מסוימת, שבסופה יחויבו לעזוב מרצון. בין השאר קידר מציע שקרבנות סחר בבני אדם ישתתפו בתכנית, או ימשיכו להיכלא במשמורת. כלומר – בכל מקרה אין יותר מקלטים לטיפול בקרבנות סחר. אין מסגרת שיקומית. עו"ד קידר, אגב,היה שותף להקמת ארגון "מטה המאבק בסחר בנשים".

המלצות אחרות אינן בהכרח בעייתיות, רק שלא לגמרי ברור מה מומלץ בהן.

למשל, "יש לעבור את מבחן הבג"ץ כנגד ארגוני הזכיות למיניהם כדי להניע את התהליך!”[הדגשה במקור].

נניח שהסעיף הזה מונח מחר בבוקר על שולחנו של שר המשפטים, מה הוא אמור לעשות איתו? לעתור לבג"צ בעצמו? להגיש לבג"צ טיעונים טובים מספיק כדי שעמדת המדינה תתקבל? לאסור על עתירות בנושא זה? לחייב את בג"צ לקבל את עמדת המדינה?

או סעיף 5, “שלב ההרחקה", אחד מהנושאים החשובים והשנויים במחלוקת, כולל בין השאר את הקביעות הבאות:

"אסור להתבלבל, ביטחונה הלאומי של ישראל חשוב יותר מחתימה על ניירות שנחתמו באו"מ או באירופה ונמצאות לא רלוונטיות לאזור ולישראל במיוחד (כך, הדגשה במקור)…מעקב מתמיד אחר מצבן של מדינות המוצא לא תמיד יש לקבל את עמדת האו"מ (אירופה+ארה"ב) מותר להשאיר חופש מחשבה והיגיון בנתוניה המיוחדים של ישראלבכל מקרה אנו ממליצים על אימוץ כל סעיף 5 בכפוף להתנהלות המדינה בהתאם לאמנת הפליטים על הוראותיה שמדינת ישראל חתומה עליה, עם הגמישות המתבקשת לאור צרכיה המיוחדים של ישראל כמפורט בהקדמה".

מה, בעצם, תוכן הסעיף הזה (מלבד היחס בין ארה”ב ואירופה לאו”ם)?
האם אמנת הפליטים רלוונטית לישראל או לא? אם אינה רלוונטית, למה צריך להזכיר שמדינת ישראל חתומה עליה ולהתנהל בהתאם אליה?

נראה שהניסוח העקום נועד לערפל את המשמעות בכוונה, ולתמוך במסקנה שרצויה באותו רגע – להגיד לציבור הישראלי שאו"םשמום, ישראל צריכה להגן על "ביטחונה הלאומי"; להגיד לקובעי המדיניות שהם יכולים לעשות מה שבא להם; וכשצריך להגיד לעולם, או לאותו או"םשמום, שכתוב במפורש "בהתאם להוראות אמנת הפליטים”.

בסוף המסמך מצורף נספח שכותרתו "על אמינות דיווחי ארגוני הזכויות. תשובה מאיש מרכזי של אחד הארגונים. מספר ציטוטים מתוך ראיון עם ד"ר פטריק בול".

הציטוטים מהראיון של ד"ר בול (מדען המתמחה בהערכה כמותית של הפרות זכויות אדם נרחבות)7 ל"כלכליסט" מתייחסים למקרים נקודתיים בהם ארגוני זכויות אדם הגזימו בנתוני הזוועות שהציגו. מיותר לציין שאין בהם אף מילה על ארגונים הפועלים בישראל או אמינות הדיווחים על המצב במדינות שמהן מגיעים לישראל מבקשי מקלט.

סופר ולהקתו כנראה הפסיקו לקרוא בדיוק לפני שד"ר בול אמר את הדברים הבאים:

"ממשלות עושות לעתים קרובות מניפולציות על עיתונאים. ארגוני זכויות אדם לא מבצעים מניפולציות. הם כן מנסים באופן טבעי לשכנע עיתונאים לפרסם סיפורים, אבל מובן שאי אפשר להשוות בין מלכ"ר שרוצה להאיר פגיעה בזכויות אדם והיושרה שלו בדרך כלל אינה מוטלת בספק, לבין ממשלה שמנסה להסתיר אותה. "

1באמת. המון סימני קריאה. לו הייתי יובל פינטר הייתי סופרת אותם.

2בנספח ההמלצות של עו"ד שרעבי(שאינו נקי מבעיות, טעויות והנחות בלתי מבווססות) דווקא יש הפניות לפסקי דין, חקיקה והצעות חוק, אבל זה נספח שלא לגמרי תואם את המלצות הוועדה.

3בגוף המסמך בהתייחסויות בלשון יחיד ל"מחבר" או התבטאויות של סופר בגוף ראשון, ובסופו נספחים מטעם חברים אחרים בוועדה.

4הדו"ח המפורט האחרון של הרשות הוא מאוגוסט 2012, ובדו"ח השנתי לא מופיעים נתונים מלאים בקטיגוריה הזו – אבל מהצלבה של שניהם אפשר להגיע להערכה סבירה של בערך 100 אלף.

5מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ2011 (עמוד 3 כאן)

6הערכות של המשטרה וגורמי ביטחון ב-2009 – כעשרים אלף או כחמישים אלף, בהתאמה (כאן).

7הפרטים על ד"ר בול לא מופיעים, כמובן, בגוף ההמלצות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגירה, פופוליזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על מופע האימים של פרופסור סופר

  1. imprudence הגיב:

    "לירות בראשונים שמתקרבים לגדר כדי שאחרים יפחדו, כנראה" – רציני?? איך בדיוק הם אמרו את זה?

    • interspem הגיב:

      "במקביל להשלמת החסימות, יש לבדוק ולתת מענה למכלול סוגיות האטימה –כללים ברורים לכל חייל ומפקד באשר להוראות ירי, מעצר, האם לסייע לנזקקים מעבר לגדר? (זוהי לדעתי אחת השאלות הקשות המחכה לפתחנו ועמדתי ברורה-אם אנו חפצים לעצור את "השיטפון" יש להיות קשוחים במקרים הראשונים והשמועות תגענה עד למובילים בסיני וקהיר לאריתריאה או סודן)."

  2. פינגבאק: "לעולם לא עוד"? פחחחחח! | החברים של ג'ורג'

  3. פוסט מצוין. תודה.
    הערה אחת, לעניין הפלסטינים ששוהים בישראל שלא כחוק: 2004 היא לא רק טרם חומת ההפרדה. היא גם טרם תכנית ההתנתקות, ובוודאי שטרם עלייתו של החמאס לשלטון והניתוק הכמעט מוחלט בין הרצועה לישראל ולגדה שישראל הנהיגה לאחר מכן.

    • interspem הגיב:

      תודה.
      אני מתחילה לחשוד שהבנאדם מסתובב עם אוסף נתונים, מבססים יותר או פחות, שהוא צבר במהלך השנים, ומפזר אותם במקומות רנדומליים (ואולי בגלל זה המלצות על מדיניות הגירה כוללות את אחוז הילדים בקרב הבדואים, צפיפות האוכלוסין בישראל ביחס לחלקים אחרים בעולם, מצב אגן הנילוס, ואחוז משטח ישראל שהוא למעשה מדבר).

      • יעל הגיב:

        מהפוסט הנוקב שלך דווקא אפשר בקלות לנחש למה השתרבבו למסמך נתונים על אחוז הילדים הבדווים: הם חלק מהבעיה של בני אדם לא יהודים שגרים בשטח ישראל. במסמך גזעני כזה, אין פה הפתעה.
        תודה רבה שטרחת לקרוא את המסמך לטובת העצלנים (אני).

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s