לנסח מחדש את האיזון בין חופש הביטוי לחופש השיסוי

בבית היהודי יש אחד, ח"כסרן במיל' יוני שטבון, להקה צבאית של להיט אחד1, שיש לו בעיה עם ההשפעה של חוק לשון הרע על דיון ציבורי במדינה.

בחוק לשון הרע יש סעיף שקובע שהוצאת לשון הרע על ציבור היא לא עילה לתביעה אזרחית.
אם אדם מבזה או משפיל את "הערבים", "החרדים", "הפמיניסטיות", "ארגוני השמאל" או "ארגוני המורים" – היועמ"ש יכול להגיש תביעה פלילית בעניין (לא כ"כ עושה את זה, אבל הוא יכול), אבל אנשים מהציבור שנפגע לא יכולים לתבוע על הנזק והפגיעה שנגרמו להם.2

את ההגבלה הזו שטבון רוצה לשנות, או כדבריו – "לנסח מחדש את האיזון בין חופש הביטוי לחופש השיסוי".
כלומר, הוא לא באמת רוצה לשנות את האיזון, רק להוסיף חריג אחד לאפשר תביעה אזרחית (ייצוגית) על “לשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צה”ל”.3

.

הצבא, כידוע, הוא משהו מיוחד:

"לוחמי צה"ל הם ציבור השונה באופן מהותי מכל ציבור אחר במדינת ישראל. ייחודו של ציבור זה נובע הן מחשיבות מעמדו של צה"ל בעולם ומהפגיעה החמורה שנגרמת לישראל בשל ההאשמות הכוזבות המופנות כלפיו, והן מהפגיעה החמורה הנגרמת לחיילי צה"ל הנותרים ללא כל אפשרות להגן על שמם הטוב לאחר שנשלחו לבצע את המשימות הקשות ביותר, העולות כדי סיכון חיים." [כל ההדגשות שלי]
הנימוק הזה רחוק מלהיות משכנע. אם האיזון בחוק סביר, הוא סביר לכולם. מעמד בעולם יש גם לכנסת ולשגרירות באירלנד, וגם לשוטרים, מורות ועובדי הרכבת אין איך להגן על שמם הטוב מפני השמצה גורפת. סיכון חיים לא רלוונטי לעניין. השוני המהותי של הצבא נובע מאנשים כמו שטבון שמקדשים אותו כערך עליון. זו סיבה הגיונית לרצות שלא יגידו עליו שום דבר רע, אבל לא נימוק שנראה טוב בהצעת חוק.  

.

כדאי גם שמישהו יעדכן את ח"כסרן שטבון על מעמדו של צה"ל בעולם בימינו. כבר לא אוספים שם קלפים של דיין וגורודיש, וסבב ההופעות של דורון אלמוג בממלכה המאוחדת הגיע לטונים צורמים.

אולי זה לא מעמדו של צה"ל בעולם ששטבון מתעניין בו. בנאום הבכורה שלו בכנסת שטבון דיבר על ארגונים ש"פוגעים למעשה בקונצנזוס הישראלי שקוראים לו צה"ל. שמורת הטבע האחרונה שנמצאת בקונצנזוס הישראלי – וקוראים לה צה"לאני לא אתן לאף אחד לפגוע בשמורת טבע הזאת"4, וקרא לשתף פעולה בחקיקה שנועדה לשמור על חיילי צה"ל. לזכותו – הבטיח, ומקיים.

.

שטבון מדבר על "החיילים שאינם יכולים להגן על שמם הטוב", אבל הצעת החוק שלו קובעת כי:

"על אף האמור בסעיף 4, יש בלשון הרע על פעילות מבצעית של לוחמי צבא ההגנה לישראל עילה לתובענה אזרחית"

זו אפילו לא לשון הרע על הלוחמים – זו "לשון הרע" על הפעילות. גם ביקורת על מדיניות (ועל הפוליטיקאים שקבעו אותה) בהחלט יכולה להיחשב "לשון הרע על פעילות מבצעית". פעילות היא לא אדם, ואין לה שם טוב שצריך להגן עליו. לפעמים לוחמים מבצעים כלמיני פעולות שבכלל לא יזיק לבזותן ולעורר שנאה כלפיהן.

.

בהמשך שטבון מזכיר את התביעה של חיילי המילואים ששירתו בג'נין נגד מוחמד בכרי, שנדחתה.5

בדברי ההסבר להצעה מצוין שהשופטים חזרו פעמים רבות על כך שהם נאלצים לציית ללשון החוק למרות שמדובר ב"תוצאה קשה" המעוררת בהם "אינחת".

התיאור הזה מגמתי להחריד. הוא רומז שהשופטים ראו בסעיף הנוכחי אילוץ בעייתי שראוי לתקן. כששופטים רוצים לבקש מהמחוקק להתערב ולתקן עוולות, הם יודעים איך6. כאן הם לא ניסו.

הם כן כתבו שבנסיבות המקרה מדובר בתוצאה קשה ומעוררת אי נחת, אבל הקושי הכרחי, והוא חלק מאיזון אינטרסים שונים בחוק. בפרט, נאמר שפעמים רבות מה שנאמר על קבוצה הוא למעשה ביקורת על תופעה חברתית או עניין ציבורי, וכן הובע חשש מתביעות סרק ואפקט מצנן.

.

"אפקט מצנן" מבטא הכרה בכך שלאנשים נורמליים אין זמן, רצון או כסף להיגרר להליכי לשון הרע, גם אם הם משוכנעים בצדקתם. כשהמחיר על התבטאויות שנויות במחלוקת גבוה, אולי יהיו כאלו שיחשבו פעמיים גם לפני שהם משמיעים ביקורות לגיטימיות.

בתביעה נגד בכרי, התובעים היו חיילים ששירתו בג'נין (כמו מאות חיילים אחרים), אבל בסרט לא נאמרה אף מילה עליהם ספציפית, ולא ניתן לזהות אותם כמושאי הביקורת. הטענה שלהם ולהבנתי, זו בדיוק הטענה ששטבון מאמץ היא שלשון הרע על חלק מהחיילים שלחמו בג'נין משפיעה על כלל החיילים שלחמו בג'נין, ולכן גם משפיעה על השם הטוב שלהם כחלק מהקבוצה הזו. יש בעיה לוגית קלה בטענה הזו, ויש בה גם בעיות אחרות.

נחשוב, למשל, על קמפיין "מי רצח את מוסטפא תמימי", שכולל האשמה חמורה כלפי חייל שזהותו לא ידועה, אבל ידוע שהוא משרת בגולני. כל חייל אחר שמשרת בגולני, ובהחלט לא ירה במוסטפא תמימי, יוכל להגיש תביעה ייצוגית (שאליה יוכל להצטרף כל חייל נוסף בגולני), בטענה שמדובר בלשון הרע על פעילות מבצעית, ושהיא פגעה בשמו הטוב כחייל שידוע ששירת בגולני.

ואם יש בסביבה מישהו עם הרבה כסף וכוח, ומעט סובלנות לביקורת, או מישהו שרוצה להשתמש בהליכים משפטיים כדי להפיל טרור על יריבים פוליטיים, כנראה שלא יהיה מסובך מדי למצוא עורכי דין שיטפלו בתביעה הזו. ומה שיפה – התביעה אפילו לא תצטרך להתקבל כדי שתשיג את מטרותיה.
Free_speech_doesn't_mean_careless_talk^_-_NARA_-_535383

.

1האיש חבר כנסת שלושה חודשים, במהלכם הוא הספיק לדבר על שירות בצבא, על בינת ג'ביל, על מילואים, על בינת ג'ביל, ועל צה"ל. הייתה לו הצעת חוק אחת על תווי קנייה, אבל בשאר הזמן הוא מדבר על צבא.
2קצת על ההבדל בין אכיפה פלילית ותביעות פרטיות על לשון הרע כתבתי כאן.

3"הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון לשון הרע על לוחמי צה"ל), התשע"ג-2013 “. חתומים עליה גם יריב לוין ונחמן שי. אין לי מושג למה לא הזמינו גם את אלעזר שטרן להשתתף במסיבה הזו.

4הנאום המלא כאן, וההחלטה להאזין לו על אחריותכם בלבד. הוא משתפר לקראת הסוף, אבל יש הרבה בינת ג'ביל לפני זה.

5ע"א 8345/08 עופר בןנתן ואח' נ' מוחמד בכרי.

6כפי שעשו למשל בהחלטה שלא לחייב תשלום שעות נוספות לעובדות סיעוד, ובתחינות הנרגשות למחוקק שיתערב בעניין. מטפלות סיעודיות, למרבה הצער, לא נהנות מלובי דומה לשל המילואימניקים.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הכל שפיט והרשות נתונה, כיבוש נאור, מי ישמור על השומרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על לנסח מחדש את האיזון בין חופש הביטוי לחופש השיסוי

  1. ר.בקצה הגיב:

    נבזותו של המיעוט הנאוריסטי פשוט לא תאמן-
    אותו שקרן בכרי הוציא תחת ידיו עלילת דם לתפארת, שכבר הוכחה כשקרית בבית המשפט.
    אלא מאי, שלא ניתן לקבל ממנו פיצויים, משום שהוא טפל את האשמותיו השקריות על קבוצה ולא על פרטים.
    כעת מגיע בן בריתו מן המיעוט הנאוריסטי ומלין על כך שמישהו מנסה להגן על אותה קבוצה מפני מנוולים כאותו באכרי.
    אז לא נאוריסטים, ״צה״ל״ הוא לא מין ענן אמורפי שמשייט לו בשמיים, אלא גוף שמורכב מפרטים.
    וכשאומרים שצה״ל הוא צבא המבצע פשעים, מתכוונים לכך שחייליו מבצעים את הפשעים.
    מן הדין שתנתן להם האפשרות לשמור על שמם הטוב.

    • interspem הגיב:

      א. אנשים לא מנהלים קונספירציות נגדך – לא מיעוט נאוריסטי, לא הקרן החדשהף לא התנועה הפמיניסטית. חלקנו מדי פעם קוראות על יוזמה שמפריעה לנו, בלי קשר לאיזו ברית שכוללת את מוחמד בכרי או לא יודעת מי. קרא שוב את הטקסט שהגבת אליו – הוא לא עוסק בסרט "ג'נין ג'נין", לטוב או לרע – פרט שניתן להבין כשקוראים טקסט במטרה להבין אותו ולא במטרה לנגח אותו.

      כל גוף מורכב מפרטים. הצבא הוא לא מקרה מיוחד.
      לפי המהלך שאתה מתאר, לא צריך להוסיף לסעיף הזה חריג – צריך לבטל אותו לחלוטין. גם התקפה על "החרדים" מתכוונת לפרטים. גם התקפה על "המזרחים", גם על "הפוליטיקאים". האם זו הטענה שלך?

      [התגובה האחרת שלך לא מפורסמת משתי סיבות – העיקרית היא שאין שום קשר בינה ובין הטקסט שאליו אתה מגיב. השנייה היא שהשפה שלה דורשת עריכה כך שתתאים לקוד התגובות בבלוג המסוים הזה]

    • neorist הגיב:

      Your suggestion of conspiracies offends me.
      Should I sue you?

      • ר.בקצה הגיב:

        מספרים על יעקב חזן, מנהיגה האגדי של מפ"ם, שאמר פעם שעבורו הצבא האדום (של ברה"מ) אינו צבא זר.
        עבור המיעוט הנאוריסטי, צה"ל הוא אכן צבא זר.
        אך מה הפלא?
        הרי רובם מצביעים למתועבת שבמפלגות חד"ש, המאוכלסת בתומכי אסד, קדאפי, סטלין, ג'ורג' חבש וטובחי חברון.

  2. ido2267 הגיב:

    אם אני צריך להתנצל על כל עשב שוטה במחנה שלי אני שמח שאינני בימין ולא צריך להצדיק את כל הפעולות של נוער הזוועות בשטחים וזו רק ההתחלה.
    לעצם העניין, מדינה זרה, בטח כמו נורווגיה, חייבת דין וחשבון על על אגורה שממשלתה מוציאה. אדם פרטי לא חייב כלום כולל לא להסביר מהיכן השיג את.הכסף. אז נראה לי שעדיף מדינה, האינטרסים שלה לפחות על השולחן.
    נ.ב כשמדינת ישראל מעודדת יהודים לעלות אליה זו לא התערבות בענייני מדינות אחרות? ממה שהבנתי בבחירות האחרונות נתניהו ניסה להטות את הלובי היהודי לטובת מיט רומני בהצלחה חלקית.בלבד.

    • ר.בקצה הגיב:

      בוודאי שאתה מעדיף התערבות של מדינה זרה, אחרי הכל היא מממנת את הצד שלך..
      אך בוא נבחן לרגע עד היכן מגעת חוצפתך-
      אתה כותב שנורבגיה חייבת דין וחשבון על כל אגורה שהיא מוציאה.
      טוב ויפה, אלא שאת אותו דין וחשבון היא חייבת לאזרחיה שלה, בעוד שהפעילות במימונה נעשית במדינה אחרת ומשפיעה על אזרחיה של מדינה אחרת!
      האם ממשלת נורבגיה המחוצפת מגישה דין וחשבון לאזרחי ישראל על הפעילות הפוליטית שהיא מממנת במדינת ישראל ונוגעת להם ישירות?
      שנינו יודעים את התשובה..

      כשמדינת ישראל מעודדת יהודים לעלות אליה, מידת ההתערבות שבמעשה אינה עולה על המידה המתקיימת במצב שבו מדינות אחרות מעודדות הגירה אליהן, כגון אוסטרליה וניו זילנד המעניקות תנאים נוחים לאקדמאים או לבעלי מקצועות נדרשים.

      ושלישית, נתניהו לא התערב בבחירות בארה"ב, זו מעשיה של התקשורת.
      אמנם רומני התארח בישראל לפני הבחירות, אך כך גם אובמה לפני הבחירות ב-2008.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s