נפל בעת מילוי תפקידו

אחד ממבנה בירושלים הלך
ואחד מפיגום בעראבה – הלך
כמו בית גדול בעל אלף חדרים
שמתמוטט ומתמוטט ומתמוטט
וכפעם בפעם נופל פועל,

וממשיכים לבנות עם פועל אחד פחות
ועוד פועל אחד פחות

ועוד פועל אחד פחות
ועוד אחד פחות

headlinesהקישורים למעלה מפנים לדיווחים (לאקוניים ברובם) על שבעת פועלי הבניין שנהרגו מאז תחילת תשע"ד. האחרון נהרג אתמול.
שבעה הרוגים בפחות משלושה חודשים. בלי לספור פציעות קלות ובינוניות וקלות. בלי לספור שברים ונכות ואבדן כושר עבודה.על מחירי הדיור האלו לא מדברים.

.

והמחיר גבוה. מאוד.

בבניין עובדים כ-6% מכלל המועסקים בישראל,1 אבל בתאונות עבודה בבניין נהרגים יותר אנשים משנהרגים בכל שאר הענפים יחד.

.

עד כמה תאונות עבודה מסוכנות, ביחס לאיומים האמיתיים, החשובים, עם הכותרות האדומות וסימני הקריאה?

בשנת 2012 נהרגו שישים איש בתאונות עבודה (מתוכם שלושים ואחד בענף הבניין). אותו מספר של קרבנות רצח על רקע פלילי. 2

מספר חללי פעולות האיבה באותה שנה עמד על ארבעה עשר. קצת פחות מרבע.

.

אלו התאונות הקטלניות. תאונות עבודה לא קטלניות קורות כל הזמן. מאז שהתחלתי לכתוב את הרשומה הזו, לפחות שני פועלים נפצעו בינוניעדקשה (הקישור הוא לעמוד המומלץאבלכואב "תאונות עבודה – דף מעקב", ואם יש לכן כוח לחדשות האפורות והמדכאות של העמודים האחוריים, כדאי להכיר אותו).

.

מספרים הם דרך שטחית לדבר על בעיות. אבל ההיקף ועוצמת הפגיעה הן חלק מהבעיה, ובכתבות לרוב אפילו לא מופיע שמו של ההרוג בתאונת עבודה, שלא לדבר על מי ומה היה. הוא היה "האיש". “הפועל". “ההרוג". הוא היה אדם פשוט.

לפועלים מתים אין טקסי זיכרון. על הקטל באתרי בנייה לא מכריזים מלחמה. לא יוצאים למאבק בלתי מתפשר נגד "הטרור הארכיטקטוני".
מי שנופל מבניין מת לא פחות ממי שמתפוצץ באוטובוס. מי שחוטף משטח בטון בראש מת כמו מי שחוטף כדור בראש. מוות על רקע מקצועי הוא לא פחות סופי וטראגי ממוות על רקע פלילי או לאומני. הוא רק פחות בולט.

מספרים מראים תמונה אחרת. לא רק תאונה פה ונפילה שם, אלא תחום מוזנח, לא מפוקח מספיק, מלא בסכנות שניתן למנוע. ומוות מיותר. ועוד אחד. ועוד אחד.

ולצד כל תאונה קטלנית, יש עוד הרבה הרבה "כמעט". תאונות שנמנעות ברגע האחרון, או נגמרות "רק" בשבר או נכות. בכאב והסבל שמקופלים ב"פצוע קל-בינוני-קשה" התמציתי והיבש. בחברים שצריכים להמשיך לעבוד באותו מקום. באנשים שחוזרים, יום יום, לסביבת עבודה שאין בה ביטחון, שמשלמים בה בדם על טעויות. ועל היסח דעת, על מהירות, על הדרכה לא מספיקה, על חוסר אכפתיות של אחרים. על בחירה גרועה או על חוסר ברירה.

את המנגינה הזאת אפשר להפסיק, וחייבים להפסיק.

.

1מקור לנתונים על ענף הבנייה כאן, על כלל המועסקים כאן (מסמך).

2ר' כאן, עמ' 37.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עבודה שחורה, פרות קדושות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על נפל בעת מילוי תפקידו

  1. שי ל הגיב:

    מחריד.
    גם ההתיחסות של בנט, השר האחראי על התחום, לנושא מחרידה בעיני.

  2. דימיד הגיב:

    "שבע מעלות היו לו למגדל ממזרחו ושבע ממערבו. מעלים את הלבנים מכאן ויורדים מכאן. אם נפל אדם ומת לא היו שמים לבם אליו, ואם נפלה לבנה אחת היו יושבים ובוכים ואומרים: אוי לנו, אימתי תעלה אחרת תחתיה."

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s