פשע שאין לו נפגעים

שלמה מנחם, יהודי טוב, עבד כאחראי על רווחתם של עובדים זרים, ובדק את תנאי המחייה של עובדים בחקלאות.

כלומר, באופן עקרוני. בשטח הוא קיבל מהחקלאים שוחד, העלים עין מהתנאים במקום, נמנע מניהול הליכים נגד המעסיקים, והוציא את הכסף שקיבל על הימורים ותרומות לבית כנסת.1

מה שלא כזה נורא. הרי בסה"כ אין בעיות מיוחדות בתנאים שבהם מועסקים עובדים זרים בחקלאות, ולרוב האכיפה יעילה. לא צריך להקפיד כל כך.

.

בין התביעה למנחם נחתמה עסקת טיעון, והוא הודה בכתב אישום מתוקן. העונש שנגזר עליו כלל 300 שעות שירות לתועלת הציבור, מאסר על תנאי, וקנס של 3000 ש"ח.

הפרקליטות ביקשה עונש מאסר. השופט יוסף בן חמו, מביהמ"ש המחוזי בנצרת, החליט שמאסר הוא עונש כבד מדי (לגיטימי). מצבו הרפואי של מנחם לא איפשר להטיל עליו עבודות שירות (גם לגיטימי).

.

לא שהשופט מזלזל בעבירה, חלילה. הוא מסכים שיש "להחמיר עם עבריינים המנצלים את מעמדם ומועלים בתפקידם", ועם הצורך להילחם בתופעה כדי להגן על הערך המקודש של אמון הציבור.

והתובעת מפרטת:

"הערך החברתי שנפגע: פגיעה בשירות הציבורי, באמון הציבור ברשויות השלטון. ביסוד קיומו ופעולתו של השירות הציבורי עומד אמון הציבור בכך שעובדי הציבור פועלים בהגינות, ביושר,ענייניות, שוויון וסבירות. בעבירות שעבר הנאשם יש כדי לכרסם עמוקות באמון הציבור. הנאשם ביצע את העבירות תוך ניצול מעמדו ותפקידו, בהיותו בר סמכא בעיני החקלאים המפוקחים והם תלויים בו במידה רבה להמשך פעילותם השוטפת. כל אלה השפיעו על נכונותם ליתן "תרומות." מעשיו השיטתיים של הנאשם עלולים להטיל דופי בכלל עובדי הציבור.

.

טוב לראות שהפרקליטות לא מתעלמת מסבלם של החקלאים האומללים, המנוצלים בידי פקיד ציבור מושחת שבו הם תלויים. מעניין שבכל הניתוח הזה של מעשי החקלאים לא עולות התהיות איזה מין מעסיק צריך לשחד את המפקח שמבקר אצלו כדי להתחמק מביקורת, מה שוחד כזה אומר על התנאים בהם הוא מחזיק את עובדיו, ולמי בדיוק יש אינטרס בהמשך “פעילותו השוטפת” בנסיבות האלו.2

.

פיצוי לעובדים שנפגעו מהשחיתות של מנחם, כמובן, אף אחד לא חשב להזכיר. הפרקליטות וביהמ"ש בכלל לא רואים בהם חלק מהתמונה. הפגיעה בהם לא נספרת. אין שום התייחסות לנסיבות המצריכות קיומו של מפקח על תנאי המחייה של עובדים זרים. אחראי על רווחתם של עובדים מוכר אותם תמורת כמה מאות שקלים להימורים (ובית כנסת), וההשפעה עליהם אפילו לא נשקלת במשפט שלו.

ה"ציבור" שבאמון הציבור לא כולל את העובדים בשטחים מבודדים, בלי רשתות תמיכה, בלי יכולת להתלונן, שתלויים – לא פחות מהחקלאים – במפקח "להמשך פעילותם השוטפת".

בשביל הפרקליטות והשופט, הפשע של מנחם הוא פשע בלי נפגעים.

.

השעייה של מפקח שמעל בתפקידו, אישום והרשעה שלו היו יכולות להעיד על דאגה אמיתית מתוך לפיקוח אפקטיבי והגנה על העובדים הזקוקים לה ביותר. גזר הדין של מנחם מספר סיפור אחר לגמרי. המערכת לא מגינה על העובדים האלו. המערכת מגינה על עצמה. שרק לא יאבדו בנו אמון. שרק לא יטילו בנו דופי. שרק לא יחשבו שמעלנו בתפקידנו.

.

1פסק הדין כאן (PDF). השילוב של הימורים ובתי כנסת משם.
2למען הח"כים שי ואילטוב, בכל מקום בטקסט הזה המזכיר אנשים שמנצלים את עובדיהם ומשחדים פקידי ציבור, נעשה שימוש במילה "מעסיק". שלא לעודד חלילה קונוטציות שליליות לימים חשוכים ביחסי אדון ועבד.
מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגירה, הכל שפיט והרשות נתונה, מי ישמור על השומרים, עבודה שחורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על פשע שאין לו נפגעים

  1. נעמה הגיב:

    אוי, העיוורון.
    לא יאומן

    קנס של 3000 ש"ח (גם בהינתן שהוא מבצע עבודות שירות) הגיוני בכלל בסיטואציה כזאת? בטח כשמדובר על לקיחת שוחד. לפחות שיחזיר את כספי המעילה.
    ולא ברור (לי לפחות) איך מצבו הבריאותי אפשר לו לעבוד כמפקח אבל לא מאפשר לו לבצע שום סוג של עבודות שירות

    • interspem הגיב:

      קודם כל – הקנס היה חלק מ"חבילה" של עונשים. אי אפשר להסתכל עליו לבד.

      דבר שני – מגזר הין אי אפשר להבין על כמה כסף בדיוק מדובר – מדברים על "מאות שקלים", אבל מההקשר נראה שמדובר על מאות שקלים מכל חקלאי, לא ביחד – אבל כאמור, קשה להבין מגזר הדין, ומהמידע שיש לי לא הצלחית למצוא פס"ד או כתב אישום.

      מצבו הבריאותי – כתוב שבינואר 2013 עבר התקף לב, מה שכנראה מצביע על התדרדרות מאז 2010 – לא מופרך כשמדובר בגבר כנראה לא מאוד בריא בן 60…

      אין לי שום בעיה עם זה שבימ"ש לא יטיל על אדם עונש נורא יותר בגלל שהוא חולה. יש לי בעיה רצינית עם ההתעלמות המוחלטת מהנפגעים האמיתיים של העבירה.

      • azuredarkness הגיב:

        מעין, קנס על חניה על מדרכה יכול להגיע ל-500 שקל.
        3000 שקל לעבירה של קבלת שוחד ומעילה באמון זה מגוחך ברמות מחרידות.

        • interspem הגיב:

          אי אפשר להסתכל רק על רכיב אחד בעונש ולפיו להגיד שהעונש מגוחך – על חניה על המדרכה לא מקבלים של"צ.

          האם העונש מתאים – זו שאלה אחרת. אבל כדי לענות עליה צריך להסתכל על כל הנסיבות.
          מצד שני, "כל הנסיבות" גם כוללות כמה אנשים שנראה שאף אחד לא רוצה להסתכל עליהם.

  2. Naama הגיב:

    באופן עקרוני, מסכימה מאד עם מה שכתבת.
    אבל ניטפוק חשוב: גם לפי גזר הדין שצירפת הוא לא השתמש בכסף כתרומה לבית כנסת. הוא אמר למעסיקים ש(בין היתר) לשם כך הוא לוקח את הכסף, אולם בפועל לא זה היה השימוש.
    למה זה חשוב? בדיוק בשל הסיבה שהיה חשוב לך לציין בית כנסת (ושהיה חשוב לציין זאת לצד הימורים, להדגשת הדמיון).
    וכי המעשה הזה פגע (לא בעיקר, לא הרבה, אבל גם) בדימוי בתי כנסת. והטקסט שלך פוגע עוד קצת.
    זאת מבלי להכחיש את העוול הגדול והנורא שאכן נעשה לעובדים הזרים פה, ולפיקוח השערורייתי, ולעובדה שגזר הדין הזה, על מכלול חלקיו – חלקי העונש שלו, וחלקי ההסבר שלו – מעורר זעם ודאגה עמוקה.

    • interspem הגיב:

      םסק הדין מתייחס ל"תרומות" לבית הכנסת בשתי נקודות:
      באחת נאמר שזה היה כיסוי והוא לקח את הכף לעצמו, בשנייה נאמר שהוא לקח חלק (בפסקת ה"תסקיר").

      בנוגע לפגיעה של הטקסט הזה בדימוי בתי כנסת – הכוונה שלי לא הייתה לפגוע, ושואלת באמת מתוך רצון להבין – איפה הפגיעה, מעבר לתיאור המעשה עצמו, שלא ברור כמה מהקוראות היו נחשפות אליו אחרת?

      • Naama הגיב:

        אני יודעת שאת שואלת באמת מתוך רצון להבין, אני מכירה אותך, ואחרת בכלל לא הייתי כותבת דבר (ואני מניחה שאת יודעת שאני מעירה על הנקודה הזו לא כי אני חושבת שהיא עיקרית או חשובה יותר מזכויות עובדים זרים, כי את מכירה אותי).
        אני חושבת שיש סאבטקסט שמתרחש כאן – לא רק שהוא לקח כסף ובכך פגע בחלשים, אלא שהוא עשה את זה למטרות נוראיות, שתראו מה הן עושות לבני אדם – להימורים, שהורסים חיים, ולבתי כנסת חמדנים ונצלנים. נכון שזה לא כתוב מפורשות. אם זה היה כתוב מפורשות היה יותר קל לצאת נגד זה. אבל זה הסאבטקסט. הרי אחרת למה בכלל לציין את השימוש בכסף? השימוש בכסף צובע אחרת את המעשה. אם היה מדובר על כך שהוא השתמש בכסף בשביל לממן תרופות לסרטן האלים ממנו סובלת בתו, הרי זה היה נקרא אחרת לגמרי, והתחושות שהיו מתעוררות בנו היו אחרות. אבל לא, הוא השתמש בכסף להימורים. ולתרומות לבתי כנסת. לא?

        • interspem הגיב:

          האמת שמבחינתי בית הכנסת שיש שם פחות-או-יותר מזווית הפוכה – בגלל הקונטרה. בגלל הפער בין "תרומה לבית כנסת" ו"הימורים" (שאני לא חושבת שהם כזו מטרה נוראית, אבל הם בטח לא מטרה "חשובה"). דווקא בלל המתח בין ההתנהגות המושחתת והפגיעה בבני אדם חלשים, ובגל הכסות המאוד מאוד חיובית וערכית (לפחות בעיני החקלאים, וככל הנראה גם בעיני רשויות האכיפה) של "בית כנסת".
          גם "חמדנות" לא ממש מתקשרת לי לבית כנסת – לא במקרה הזה (אני דימיינתי חדר בטון קטן במושב, עם שלט ומדרגות), ולא באופן כללי. יש לי כלמיני בעיות עם הדת המאורגנת ומוסדותיה, אבל אף אחת מהן לא קשורה ישירות למקרה הזה.

        • Naama הגיב:

          לא היה נראה שכך את מתייחסת לזה. במיוחד לאחר שהגדרת אותו כ"יהודי טוב". הציניות נקראת היטב.

  3. אריה הגיב:

    כדי להראות עד כמה הבלוג הזה עשיר ספרותית, בנוסף לביקורת החברתית החשובה שיש בו, אני אציע גם את האופן שבו אני קראתי את הכריכה של הימורים ובתי-כנסת:
    הכריכה שלהם יחדיו נשמעה לי כאירוניה (בין הרוחני למטריאליסטי), ו"יהודי טוב" אכן נאמר בציניות על הצד הרוחני שלו שתורם לבתי-כנסת, אבל בדיעבד, בצל מעשיו, ולא בשל עצם התרומה.
    אבל לאירוניה הזו יש היבט נוסף, כאילו שתי התרומות כרוכות זו בזו לא בכדי. גם תרומה לבית-כנסת היא הימור: אולי האל הטוב יראה את צדקתו ויתן לו שכרו, ואם לא – זה לא יכול להזיק. כמאמר קהלת: "אל תהי צדיק הרבה… אל תרשע הרבה… טוב אשר תאחוז גם בזה וגם מזה". ואולי התרומות בבית-כנסת נועדו לסייע להצלחת ההימורים, וזהו פשר כריכתם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s