המאבק בסחר בבני אדם – הדירוג של ישראל, הדרך שעברנו והדרך שלפנינו

בשבוע שעבר התפרסם הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה של ארה"ב על המאבק בסחר בבני אדם. ישראל דורגה שוב בדירוג 1 (הגבוה ביותר מבין ארבעה אפשריים). משרד המשפטים כבר הוציא הודעה בנושא, ובה פירוט ההישגים השונים.

הישגים במאבק בסחר חשובים, כמובן. רק שחלק משמעותי נעלם מהדיווח – העובדה שחלק משמעותי מהישגי הממשלה הם בכלל הישגים של החברה האזרחית, ושלצד הדירוג הגבוה, הדו"ח כולל גם הרבה ביקורת והמלצות לשיפור.

כך, למשל, חלק משמעותי מההישגים של ישראל, שהרוויחו לה את הדירוג הגבוה, הוא זיהוי קרבנות סחר בבני אדם – בדוח מצוין שהממשלה זיהתה 47 קרבנות בשנת 2016. מה שלא מצוין הוא שרוב הקרבנות אותרו וזוהו לא על ידי הממשלה, אלא על-ידי ארגוני החברה האזרחית (המוקד לפליטים ולמהגרים זיהה 55% מהקרבנות המוכרים, ויש עוד שזוהו על-ידי ארגונים אחרים). במילים אחרות, חלק משמעותי מההישג הזה, שמדרג את ישראל במקום הראשון, הוא בכלל לא של הממשלה.

מתוך הקבוצה שכן זוהתה, כל קרבנות ההחזקה בתנאי עבדות שהוכרו, זוהו על-ידי החברה האזרחית. במילים אחרות, המדינה קיבלה קרדיט על זיהוי קרבנות סחר, למרות שהיא לא יודעת איך ולא עושה את זה.

הנקודה הזו משמעותית לא בגלל מאבק על יוקרה או על קרדיט, אלא בשל ההשלכות שלה על פעילות בשטח. אם רשויות המדינה מקבלות קרדיט והערכה על עבודה שהן לא מנסות ללמוד ברצינות ולא ממש מבצעות, אין להן תמריץ להשתפר בה – ישראל תמשיך לא לזהות קרבנות, ותמשיך לקבל קרדיט על הישגים בתחום בו רשויות המדינה היו כושלות, אלמלא הסיוע הרב של החברה האזרחית.

הדיווח של משרד המשפטים גם לא מזכיר אף אחד מהתחומים שחטפו ביקורת בדו"ח. בולטים בין התחומים האלו –
הכשלים בזיהוי קרבנות סחר מקרב מבקשי המקלט, שמובילים לכליאת קרבנות סחר לתקופות ממושכות;
הצורך באכיפה אפקטיבית כנגד ניצול והפרת זכויות מהגרי עבודה;
והצורך להסדיר כניסה של מהגרות עבודה בענף הסיעוד בהסכם עם מדינות המוצא ("הסכם בילטרלי"). ענף הסיעוד הוא הענף שבו מועסקות הכי הרבה מהגרות עבודה בארץ – בעיקר נשים, בתנאים שהופכים אותן לפגיעות מאוד. הן נמצאות רוב הזמן בבית המטופל, מבודדות מהעולם, בלי פיקוח חיצוני או זמן פנוי שמאפשר ללמוד על זכויותיהן ולהתלונן אם משהו רע קורה. בנוסף, האופן בו הן מגויסות לעבודה כיום כרוך בגביית דמי תיווך גבוהים ולא חוקיים, מה שיוצר סיכון לשעבוד חוב. המדינה מדברת על "פיילוט" שהיא מקדמת בתחום הזה – היא מדברת על הפיילוט הזה כבר שש שנים. בינתיים עוד לא ראינו הסדר מקיף, והעובדות ממשיכות להיות מנוצלות.

בדו"ח גם נקבע שמבקשי מקלט מסודאן ואריתריאה פגיעים במיוחד לסחר בישראל. במקום שהמדינה תפעל בנושא, תיתן להם אשרות עבודה ותגן על הזכויות שלהם, משאירים אותם בלימבו, ובנוסף מקצצים עד 20% מהמשכורות שלהם, מהלך שעלול לדחוף אותם לעוני ולעבודה בשחור, ורק יגדיל את הסיכון שינוצלו.

הדבר האחרון שחסר מהדו"ח, הוא שמשנה לשנה נשחקים הצעדים החשובים (באמת!) שישראל נקטה בעבר. הסדרים שסייעו למאבק בסחר בוטלו, או נשחקו, ושומדבר לא הגיע במקומם.
בראשית שנות ה-2000, בישראל הייתה בעיה חמורה מאוד של סחר לזנות. שילוב של ביקורת קשה בארץ ובעולם (ובין היתר, דירוג בדירוג הנמוך ביותר בדו"ח מחלקת המדינה בשנת 2001, ועבודה רצינית של גורמים בכנסת, בממשלה ובחברה האזרחית בישראל הוביל לשיפור משמעותי. הוקמו גופים מיוחדים, תוקנו חוקים, הוצעו הגנה ושיקום לקרבנות, והייתה למידה אמיתית של מה המשמעות של סחר בבני אדם ואיך להיאבק בו. זה היה הישג מרשים, מעורר הערכה, אפילו מעורר השראה.
בשנים האחרונות, ישראל נסוגה מחלק מהצעדים שהובילו להישג הזה. כך, למשל, פורקה היחידה המשטרתית שהתמחתה בעבירות סחר ועבדות, ולא נמצא לה תחליף הולם. בוטלה הדרישה לאשרות ממדינות במזרח אירופה מהן הגיעו רבות מקרבנות הסחר לזנות. בתחום ההגנה על מהגרי עבודה, יש מהלכים בעייתיים כמו הסכמים להבאת מספרים גדולים של עובדי בניין מסין, בהסדר שהופך אותם פגיעים לניצול ולהחזקה בתנאי עבדות. בשנה שעברה היה ניסיון לצמצם את הפעילות החשובה של יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם שיושבת במשרד המשפטים. הניסיון הזה בוטל בינתיים, אבל אפשר ללמוד ממנו על הרוח הכללית במשרד המשפטים באותה תקופה.

אלו דוגמאות, המציאות בשטח מעידה על קשיים רציניים, שלא משתקפים במלואם בדו"ח. למחדל הזה יש מחירים כבדים בשטח, ואם לא נתעורר, יום אחד גם נשלם עליו את המחיר בדירוג הבין-לאומי.

[גרסה של הרשומה הזו פורסמה בבלוג של המוקד לפליטים ולמהגרים]

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה הגירה, הכל שפיט והרשות נתונה, עבודה שחורה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s