למה ישראל מפלה בין מבקשי מקלט שחורים ולבנים

כחלק מהדיון על הכוונה השערורייתית לגרש אלפי מבקשי מקלט לעתיד מסוכן ולא ידוע, עלו בימים האחרונים כמה וכמה טענות על ההבדל בין היחס למבקשי מקלט אפריקאים (אלו שישראל מכנה "מסתננים") והיחס לאלפים שהגיעו ממזרח אירופה (בעיקר אוקראינה וגאורגיה) והגישו בקשות מקלט.

אי אפשר לחשוד בי בכוונה להגן על מדיניות ההגירה הגזענית של ישראל או ההתנהלות השערורייתית של רשות האוכלוסין (ובכלל מדיניות הגירה מחמירה ודרקונית), אבל האמירה ש"את האוקראינים לא מנסים לגרש" לא נכונה. לגמרי מנסים – וההבדלים במדיניות הגירוש קשורים להבדל מהותי בין מבקשי מקלט ממזרח אירופה (כקבוצה) ומבקשי מקלט מאפריקה. בעניין הזה כדאי לחדד הבדל בין שתי קבוצות –

האחת היא של מהגרים ששוהים בישראל תקופה ממושכת בלי אשרה (מכונים "תיירים ללא אשרה בתוקף", ורובם ממדינות ברית המועצות לשעבר). גם המספר שלהם, אגב, בירידה בשנים האחרונות. לפני כמה שנים היו כמאה אלף, היום כ-74 אלף. נכון שעל הקבוצה הזו לא מיישמים את הצעדים הדרקוניים שישראל מפנה למבקשי מקלט שחורים.

השנייה היא של כמה אלפים שנכנסו בשנתיים (בערך) האחרונות באשרת תייר, בעיקר אזרחי אוקראינה וגאורגיה, ורבים מהם הגישו בקשות מקלט – הרבה יותר מהבקשות של יוצאי אריתראיה וסודאן. לחלק גדול מהבקשות האלו אין בסיס, והעומס תוקע מערכת שגם ככה לא ממש תפקדה. לא מאשימה אותם, אבל זה המצב. מאף אחת מהקבוצות האלו לא שולחים אנשים לחולות, לא מגרשים אותם לאוגנדה, לא קוראים להם "מסתננים" (וגם לא "סרטן"). עד כאן נכון.

מה שלא נכון הוא שישראל לא מנסה לגרש את "מבקשי המקלט הלבנים" – היא בהחלט מנסה. בלי קשר לשאלה כמה המאמצים האלו מוצדקים וראויים, הם ישנם. יש מבצעים לחפש, לכלוא ולגרש את מי שנכנסו לאחרונה באשרת תייר ועובדים בלי אשרה. במקרים מסוימים כ"כ מנסים לגרש אותם שמפספסים חשדות לסחר בבני אדם. בנוהל הטיפול במבקשי מקלט הוכנס סעיף שנועד במיוחד לבחינה וגירוש מהיר של מבקשי מקלט מגאורגיה, וחל רק עליהם.

אם מקבלות את ההנחה שמותר ורצוי למנוע כניסה ושהייה לא מוסדרת של מהגרים, גם במחיר פגיעה אפשרית בזכויותיהם או תופעות של סחר בבני אדם, יש היגיון במדיניות כזו. לרשות האוכלוסין, שלא רוצה בישראל זרים לא יהודים בכלל, הגיוני לנסות לתפוס ולגרש כמה שיותר מהר נכנסים חדשים – לפני שהם יתחילו להשתקע כאן, להכיר בני זוג ובנות זוג ואולי להקים משפחה, ליצור או לדעת להסביר נסיבות שמצדיקות לתת להם להישאר כאן, ולפני שהם יספרו לאנשים נוספים שכדאי לבוא ויעזרו להם להגיע לישראל.
הסיבה שצעדים כאלו יוצרים סכנה לסחר בבני אדם היא שמעסיק שיודע שהעובד שלו בסכנת גירוש יכול לאיים עליו שאם לא יעבוד בתנאים שמציעים לו, ימצא את עצמו בכלא או על מטוס – ובהרבה מקרים, מעסיקים מנצלים את זה. את המחיר הזה מי שמקדמים אכיפה של מדיניות הגירה וגירוש זרים מוכנים לשלם.

מבקשי המקלט האירופאים  גם נכלאים לפני שיגורשו מישראל. הם לא נשלחים ל"חולות" או אוגנדה, לא גוזלים 20% מהשכר שלהם, ולא מחוקקים חוקים דרקוניים במיוחד בשבילם – בגלל שהמדינה לא צריכה את האמצעים האלו. בניגוד למבקשי המקלט מאריתריאה וסודאן, לרבים מהם לא נשקפת סכנה במדינת המוצא שלהם, ואפשר לגרש אותם מישראל יחסית מהר ובלי להפר את החוק הבין-לאומי.

הנקודה האחרונה, אגב, חשובה לטענה השקרית שמבקשי המקלט ממדינות אפריקה הם "מהגרי עבודה" – אם זה היה נכון, היו מטפלים בהם כמו בגאורגים. יש סיבה שישראל לא עושה את זה. הסיבה הזו היא הידיעה שמסוכן להם שם – כלומר, חשש מרדיפה במדינת המוצא. זה החשש שהופך רבים מהם לפליטים, גם אם בישראל הם לא הוכרו ככאלו. וזו הסיבה שמנסים למצוא דרכים עוקפות – ללחוץ עליהם לעזוב, למרר את חייהם, לגרש אותם למדינה שהם בכלל לא קשורים אליה – כי במדינה שלהם מסוכן.

 

וחוץ מזה, צריך לשנות את מדיניות ההגירה הגזענית של ישראל, להגן על פליטים ומבקשי מקלט, ולכבד את זכויות האדם של מהגרים בלי קשר לדרך בה נכנסו.