ארכיון חודשי: אפריל 2009

לפעמים אני לא בטוחה אם אני אוהבת אנשים, או את מה שציירתי עליהם.

פורסם בקטגוריה דברים שיכלו להיות סטטוס | 2 תגובות

זה לא גברת, זה אדון

עדכונים מהחזית הפליניסטית*: אז הטריקולור מצאה משרתים אחרים, והוצע לי ללכת לפגוש את השאריות פליטים שורדים סבלניים שמחכים לבחורה הנכונה. לי ולבחור יש קליק ממבט ראשון. ברגע זה הוא קופץ לסירוגין על התיק שלי, הוילון, אחותו (של הגור, לא של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

מטאפורות קוויות

נדמה לי שהבנתי חלק מהרקע לביקורת על הדרך הבעייתית שלי להתחיל עם אנשים. למעשה, הבעיה היא גרפית – אתם מדברים על "שורות פתיחה". אני עושה בערך אותו דבר, אבל בספירלות.

פורסם בקטגוריה דברים שיכלו להיות סטטוס | 11 תגובות

“הרי האדם יש לו לא רק צד פיסי, גם צד רוחני יש לו”

[סיפור מסגרת – אני לא יכולה לכתוב כמו שצריך על "מוסקבה פטושקי" בהיותי אני. אז נניח שאני בחור. ונבדוק את השאלה המעניינת, האם אני יכולה לכתוב בדראג. אז זו לא אני. נניח שזה דרור לרנר.] "מוסקבה פטושקי" הוא ספר קטן, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביבליופיליה | כתיבת תגובה

זכות אי-העמידה

הצפירה של הבוקר תפסה אותי לא מוכנה. טעיתי. פישלתי. שכחתי שיש צפירה בעשר, לא הספקתי להתכונן נפשית, לא הספקתי לחשוב ולקבל החלטה, והייתי בשיעור כשהיא התחילה. נשארתי לשבת. עבר בשקט. ל"התקווה" בסוף הטקס היום יכולתי להתכונן. זה לא היה בלתי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי | 30 תגובות

Memento

ולדיסלב שלנגל כתב שיהודים צריכים חגים, מוכרחים לזכור. אולי. ושוב מגיע השבוע הזה בשנה. את כל המועדים "שלהם" נטשתי במקום כלשהו בדרך, מלבד אחד. גם הוא נשמט ממני, אך בצורה אחרת. בתחילה, כשהבנתי שציוני רצח רבין שלהם הפכו לפולחן אישיות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה האישי הוא הפוליטי | כתיבת תגובה

חמישה? אני יודעת.

כמו בימים הטובים (או שמא, הרעים) ההם, העברתי פסח רווי נסיעות, אנשים ונדודים. ומספרים. מספר סדרים כולל: 3. 2 מתוכם כללו חמץ והגדה ייחודית. שחזור ארוחות החג שאני זוכרת מפעם, למרבה הצער, ישאר בלתי מושג – קשה מאוד להשיג את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מכניסה דברים לקופסאות. | תגובה אחת